יום שבת, 7 ביולי 2012

7 טיפים שיעזרו לכם להתאמן לקראת ההרצאה הבאה

Copyright (c) 123RF Stock Photos
עד כמה נינוחים הרגשתם בפעם האחרונה שהעברתם הרצאה ? האם שמתם לב להבעות הפנים של האנשים בקהל ? האם חייכתם אליהם בחזרה ? אם מצאתם את עצמכם מתרכזים יותר בשקפים מאשר בקהל, אם קשה לכם לזכור למי ומתי חייכתם במהלך ההרצאה, וכמה אנשים בדקו את המייל במקום להקשיב — כנראה דילגתם על שלב האימון להרצאה. 


הרצאה מול קהל דומה לסרט. בצפייה הראשונה אנחנו במתח, האם הגיבור ישרוד, האם יציל את הנערה, מה הולך לבוא. בצפייה השניה אנחנו כבר יותר רגועים, ואפשר לשים לב לנקודות שוליות יותר בעלילה. אותו הדבר בהרצאה. רק אחרי שהעברנו את ההרצאה מספר רב של פעמים, הקשב שלנו פנוי לאנשים שמולנו, לדברים שמעניינים אותם (או שלא מעניינים). אנו יכולים לשים לב מתי צריך לדבר יותר לאט, מתי לדלג על כמה שקפים, ומתי לתת יותר מקום לשאלות.

כל זה לא יקרה, כמובן, אם אנחנו במתח מה יהיה בשקף הבא.
הדבר החשוב לזכור כאן הוא שהרצאה איננה מבחן בעל פה. האנשים שמקשיבים לכם רוצים לשמוע סיפור מעניין. להסתכל על שקף ולהסביר מה כתוב בו לרוב לא מספיק.
כדי לייצר תהליך אימון אפקטיבי להרצאה, שיאפשר לכם לשים את הפוקוס על הקהל ולא על השקפים, אספתי עבורכם שבעה טיפים שעובדים בשבילי.
 
איך מתאמנים לקראת הרצאה, על מה לשים דגש

1. מתאמנים בקול רם
כן אני יודע שהקול הקטן שבראש שלכם אמר את ההרצאה 15 פעמים כבר. אם זה לא בקול רם זה פשוט לא נחשב. אותו קול קטן בראש הוא לרוב רמאי לא קטן, והוא ישמח "להחליק" כל מעידה או חוסר בהירות ברצף. אתם אפילו לא תשימו לב שיש מוקש עד שתגיעו לקהל אמיתי.
כמה צריך להתאמן ? אני לרוב מתאמן עד שאני מצליח להעביר את כל ההרצאה בלי להביט בשקפים כלל. במצב כזה אני יודע שהקשב שלי הולך להיות אך ורק על הקהל.

2. גיוון
בכל פעם שאתם מתאמנים, נסו לשנות קצת את הניסוחים או המילים. המטרה כאן היא להימנע משינון כדי שההרצאה לא תשמע רובוטית. כשאני מתאמן להרצאה אני אף פעם לא יודע מה יהיו המילים המדויקות שאשתמש בהן בפועל על הבמה. זה גם לא מאוד חשוב. אני כן יודע מה הסיפור שאני רוצה לספר.

3. שימו לב לזמנים
האימון נותן לנו הזדמנות להבין כמה זמן כל חלק בהרצאה לוקח. קחו בחשבון שהאימון תמיד רץ מהר יותר מהרצאה אמיתית (אין שאלות מהקהל, אין בעיות טכניות). ועוד לגבי זמנים - הקפידו להשאיר זמן לשאלות.

4. אימון מול קהל אמיתי
במידת האפשר, מצאו קהל אמיתי להתאמן מולו. אפילו אם הקהל מורכב מחבר או שניים, עצם זה שמישהו אחר מקשיב ויכול לשאול שאלות מאפשר להסתכל מעוד זווית על ההרצאה ולזהות מוקשים.


5. הכינו רשימה של שאלות שהקהל צפוי לשאול
זו נקודה קשה, כי האמת היא שכמה שלא תתאמצו כאן הקהל תמיד יצליח להפתיע. למרות זאת, לחשוב איזה שאלות עלולות להיות חושף זווית נוספת של ההרצאה, ומאפשר עוד סיבוב של חזרות כדי להבהיר טוב יותר נקודות בעייתיות.
חשוב לא לבוא עם יותר מדי ציפיות בסעיף זה. בדרך כלל רק בפעם השלישית או הרביעית שאני מעביר את אותה ההרצאה אני כבר יודע מראש מה יהיו השאלות.

6. עברו שוב על הפתיחה והסיום. ושוב. ושוב.
שני החלקים החשובים ביותר בהרצאה הם הפתיחה והסיום. את האמצע אתם כמעט תמיד תצליחו לא רע.

7. הקלטה
החלק הזה דורש לעשות את הקשה מכל - לשמוע את ההרצאה שלך. מפחיד ? מלחיץ ? משעמם ? הנה נקודה למחשבה, אם אתה לא מסוגל לשבת ולשמוע את ההרצאה, למה אתה חושב שהקהל שלך ירגיש אחרת. לא להתבייש, להקליט, לצפות ולשפר. היום עם הפלאפון זה קל מאי פעם.

הכנה נאותה להרצאה תאפשר לכם להגיע ולהתמקד בדברים החשובים: לחייך לאנשים שבקהל, לייצר קשר רגשי, לשמוע מה מעניין אותם ולהתאים את התוכן לאנשים שמולכם. נסו את זה בהרצאה הבאה שלכם וספרו לי איך הלך בתגובות.

יום שבת, 30 ביוני 2012

טעות אחת ואתה מחוסל

מקור: 123RF Stock Photos
אין הרבה טעויות שיעלו לכם בהרצאה, אבל יש טעות אחת שכדאי לעשות הכל כדי להימנע ממנה.
זו טעות שהיא כמעט בלתי מורגשת, וגם מרצים מנוסים שמלהיבים את הקהל יכול למעוד בה.

היא לא תמנע את מחיאות הכפיים בסוף.

היא לא תמנע מאנשים לגשת אליכם בסוף ההרצאה ולהגיד כמה הם נהנו.

אבל, היא תמנע את הדבר החשוב ביותר שבשבילו קמתם לדבר מול קהל מלכתחילה - היא תמנע מהקהל שלכם לקום ולפעול.

בין אם אתם מדברים מול קהל של מכבי אש על אמצעי בטיחות באש, או מול מהנדסי תוכנה על שימוש נכון בתבניות עיצוב, או מול משקיעים ומנסים למכור להם את הסטארט אפ החדש, הדבר החשוב ביותר הוא הקריאה לפעולה. מכבי האש צריכים ליישם את העצות שלכם, והמשקיעים צריכים לתת לכם כסף.

כדי שקריאה לפעולה תתקבל בהבנה, המאזינים שלכם יצטרכו תשובה לשאלה "בשביל מה אני צריך את זה בכלל".

הטעות, אם כן, שתעלה לכם בהרצאה הינה התעלמות משאלה זו. אם תעמדו מול משקיעים ותתחילו לספר בשבחי המוצר שלכם, אתם בדרך הלא נכונה. אם תלכו למכבי האש ותמנו בפניהם את כל הטיפים וכללי הבטיחות, רובם ישכחו הכל כשיצאו מאולם ההרצאות.

איך בונים הרצאה שמצליחה להניע לפעולה

 

החסם הראשון שימנע מהאנשים שלכם לפעול הוא חסם ה"בשביל מה". בכדי להתגבר עליו יש להתחיל את ההרצאה במספר שקפים שמסבירים למה מה שאתם הולכים לספר הוא חשוב ואף בעל פוטנציאל לשינוי החיים של המאזינים. זה החלק הכי קריטי בהרצאה.

ככל שההרצאה קצרה יותר, יש להשקיע יותר זמן (יחסי) במכירת הבעייה - כלומר בהסבר למה נושא ההרצאה בכלל חשוב.

הנה מספר דרכים כיצד לעשות זאת:

1. הזדהות: התחילו את ההרצאה בסיפור מהחיים שלכם שהמאזינים יכולים להזדהות אתו או שחוו גם הם, והסתיים רע. לו רק הייתם יודעים את מה שאתם הולכים לספר בשעה הקרובה, הכל היה נגמר אחרת. 
הכי טוב להתחיל ממקרה שקרה למאזינים.

2. הפחדה: התחילו את ההרצאה בתיאור כל האסונות שקרו לאנשים שלא ידעו את מה שאתם הולכים לספר.

3. דוגמאות מהחיים: מנו את כל המקרים שבהם הידע שאתם הולכים לספר מנע אסונות או שיפר לאנשים את החיים (מחזירים בתשובה עובדים כך, וגם אלה שימכרו לכם הצלחה מהירה בעסקים).

אם הצלחתם להעביר את חשיבות הנושא כמו שצריך ו"למכור את הבעייה", אתם תראו שהשאלות בסוף ההרצאה יהיו מעשיות (איך ליישם, מה בדיוק הכוונה ב...). לעומת זאת, טעות במכירת הבעייה תוביל לשאלות תיאורטיות (למה בחרת א ולא ב, למה אתה חושב ש...), או לתגובות כגון: "היתה הרצאה מעניינת אבל לא בטוח שאני אשתמש בידע הזה", "נשמע רעיון טוב, אנחנו נחזור אליך".

נתקלתם במקרים של טעויות במכירת הבעייה שעלו לכם בהרצאה ? ספרו לי על זה בתגובות !

יום שבת, 23 ביוני 2012

לא נמאס לדבר מול חדר ריק ? 5 סוגים של כותרות שיביאו יותר קהל להרצאה שלך

השבוע עזרתי לחבר לכתוב קורות חיים למשרה. כשכותבים קורות חיים, הכי קל להסתכל על הנייר בתור משהו שמייצג אותי, ואז לנסות לכתוב באופן "שייצג אותי נאמנה", או שיהיה הכי קרוב למה שקרה באמת.
המציאות היא שהפוקוס נמצא במקום אחר. כדי לכתוב קורות חיים ברמה גבוהה צריך לחשוב על המעסיק הפוטנציאלי ועל הרושם שהוא יקבל כשיקרא את קורות החיים.

את אותה הטעות אנחנו עושים בכותרות של הרצאות כל הזמן.

מטרת הכותרת היא לגרום לאנשים שיהנו מההרצאה להכנס ולהקשיב. לכן, כתיבת כותרת יכולה להשתבש לשני כיוונים שונים - או שבטעות הכותרת הביאה יותר מדי אנשים שלא נהנו מההרצאה, או שבטעות הכותרת לא הביאה מספיק אנשים שכן היו נהנים מההרצאה, אבל העדיפו ללכת למקום אחר באותו הזמן, כי הכותרת לא היתה מספיק משכנעת.
ההמלצה שלי לגבי כותרות היא לנסות כל הזמן דברים חדשים. בפוסט הזה אני אעבור על 5 סוגים של כותרות, כולל דוגמאות לכל סוג. לא כולן יעבדו בשביל הקהל הספציפי שלכם, ולכן החשיבות הרבה לנסיון, גיוון, ולמידה מה הצליח יותר ומה פחות.

1. כותרת ישירה

ניתן  לכתוב כותרת שתגיד באופן ישיר את מה שתרצו להציג בהרצאה. בלי משחקים ובלי התחכמויות. בכותרת כזו הדגש את הערך שהמשתתף יקבל מהשתתפות בהרצאה. הנה מספר דוגמאות לכותרות כאלה:

  • "למד לבנות אתר בדקה"  
  • "המשכנתא שלכם יכולה להיות הרבה יותר זולה" 
  • "כתיבת מנהלי התקן ב C++ ללינוקס" 
  • "מהנאת עובדים להנעת עובדים - שיטות להגברת המוטיבציה של העובדים שלך"
  • "Code fast, Die Young, Throw Structured Exceptions"

2. כותרת עקיפה

כותרת עקיפה מוסיפה עוד רמה קלה של סקרנות על פני הכותרת הישירה. אתם עדיין מציגים את מה שהולך להיות בהרצאה, אבל הפעם במילים קצת פחות ברורות. שימו לב, שאלה הכותרות שהכי קל ליפול בהן. אם ההתחכמות מורכבת מדי רוב הסיכויים שקהל היעד הרלוונטי שלכם פשוט לא יבין אותה. הנה כמה דוגמאות לכותרות עקיפות שיוצרות מידה טובה של סקרנות:
  • "So you want to run a perl event"
  • "איך כמעט גרמתי לקריסה של נאסדק"
  • "איך פרצתי לחברת תקשורת"
  • "מ Debian ל Embedded ללא מגע יד אדם"
  • "פרל, מחקר רפואי וסירופ מייפל"

3. כותרת חדשותית

אם יש לך מוצר חדש לחשוף, או רעיון חדש להציג, או כל דבר שמצדיק את השימוש במילה "חדש", אפשר לנסות ללכת על כיוון זה. המילים "חדש", "משופר", "השקה", "מציגים", כולן מילים טובות שיגרמו לאנשים להתעניין בהרצאה. להלן מספר דוגמאות:
  • "כנס השקה לתוכנית להכשרת נשים לפוליטיקה. בואי ללמוד איך לנצח"
  • "Perl 5.14 New Features"

 

4. כותרות "How To"

אלה הכותרות שאישית הכי אהובות עליי כי הן גם מסקרנות וגם מאוד ממוקדות בעניין. אלה גם הכותרות שהכי קשה לפשל אתן, כך שאם אתם מרגישים אבודים בכתיבת הכותרת לכו על סוג זה. הנה מספר דוגמאות:

  • "How to manage your performance testing project"
  • "How to stop smoking in 30 days"
  • "איך לעשות כסף משיווק באינטרנט"

 

5. כותרות שאלה

כותרת שאלה יעילה היא כזו ששואלת שאלה המעניינת את הקהל הפוטנציאלי. כזו שמי שרואה את הכותרת מזדהה אתה, או מתעניין מה התשובה. אם הצלחתם להגיע לשאלה כזו ההצלחה שלכם מובטחת. 

  • "האם חשבון החשמל שלך גבוה מדי ?"
  • "מי גנב את הזמן שלי ?"
  • "לא נמאס לדבר מול חדר ריק ?"
  • "מי באמת עושה כסף משיווק באינטרנט ?"

הכותרות בפוסט היום מבוססות על כותרות מכנסי טכנולוגייה אמיתיים, ביניהם YAPC::NA 2012, אוגוסט פינגווין, שבוע אורקל וכנס QA Extreme. אם יש לכם רעיונות נוספים לכותרות או סיפורים על כותרות שעבדו בשבילכם, אשמח לשמוע בתגובות ! 

יום שבת, 16 ביוני 2012

9 דרכים לשמור את הקהל שלכם מרותק

בימים האחרונים השתתפתי וירטואלית בכנס. הכנס שודר בוידאו דרך האינטרנט, שלושה חדרי הרצאות במקביל, כך שכל אחד יוכל דרך המחשב להכנס ולצאת מההרצאות מבלי אי הנעימות שבדרך כלל נגרמת כשקמים באמצע (ואולי נתקעים באנשים תוך כדי העזיבה).

למרות ההתעניינות בנושא, במרבית ההרצאות יצאתי אחרי 5-10 דקות של צפייה. כל ההרצאות שאני צפיתי בהן היו הרצאות מקצועיות באורך 50 דקות, כך שגימיקים או אפקטים לא היו רלוונטיים. ההרצאות שהשאירו אותי מרותק כללו את המאפיינים הבאים:

1. השידור היה רציף.הרצאות שנתקעו על buffering איבדו אותי מאוד מהר.

2. הדובר לא גימגם. הרצאות שכללו "אהההמים" איבדו אותי אחרי 4-5 דקות פשוט כי היה לי קשה לעקוב אחר רצף הדיבור — זכרו שצפיתי בהן מאוחר בגלל הפרשי השעות מהבית דרך האינטרנט.


3. הדובר היה מפורסם בתחומו


4. ההרצאה היתה בנושא רלוונטי עבורי

5. צחקתי מהבדיחות

6. במהלך ההרצאה הוצגו (הרבה) סיטואציות שהזדהיתי אתן, כי חוויתי בעבר את אותן הבעיות


7. ההרצאה היתה ממוקדת — בצפייה דרך האינטרנט אתה פתאום מבין איך 3 מילים מיותרות פשוט הביאו אותי לסגור את החלון ולחפש הרצאה אחרת.


8. למדתי דברים חדשים

9. קיבלתי השראה — תוך כדי הצפייה בהרצאה כבר התחלתי לחשוב על איך אני הולך ליישם את מה שלמדתי.

מעבר להיבטים הטכניים של הרשימה, גיליתי שמה שהכי חשוב לי בהרצאה שהיא תהיה ממוקדת בי. אל תשכחו להשאיר את זה בראש כשתכתבו את ההרצאה הבאה שלכם.

יום שבת, 9 ביוני 2012

טיפ: כך תהפוך כל נושא משעמם ללהיט (כולל מצגת סטטוס להנהלה)


הנה הגיע הרגע שממנו חששתם, ההנהלה רוצה לדעת מה בעצם אתה עושה כל היום. זה יכול להיות סטטוס על הפרויקט הנוכחי, סיכון חדש שצריך להציג או עוד הסבר למה המוצר החדש שחשבת עליו והחברה השקיעה מיליונים לפתח לא תפס (אבל בוס, אני באמת לא מבין למה אנשים לא קנו את שואב האבק החדש שלנו שגם עושה כביסה. זה סטארט אפ).
במייל שהגיע מהפקידה היא הזמינה אותך להעביר סטטוס, רצוי במצגת, עם תאריך ושעה. עם כל הרצון להתמקד בבעיה, להכיר את קהל היעד ולייצר קריאה לפעולה, כשמדובר במצגת סטטוס על פרויקט הרבה יותר חשוב לשים את כל הגרפים והנתונים הרלוונטיים... לא ?

בהחלט לא. מה שהופך הרצאה לפורום הנהלה למשעממת הוא שהיא לא נוגעת לרוב המאזינים שלכם. כלומר, רובם לא יצטרכו לצאת מהפגישה ובאופן מיידי לפעול על פי הנתונים. הרצאה שאין בה קריאה ברורה לפעולה אלא רק הצגה של נתונים הינה הרצאה בסיכון גבוה.
במצב שלא כל המאזינים מתעניינים בנתונים, הסיכון רק עולה.

אם כן, הטיפ שלי בשבילכם השבוע הוא דברו קצר. אם יש לכם נושא משעמם לדבר עליו, הדבר הכי טוב שאפשר לעשות הוא להגביל את עצמכם בזמן.

אם נרצה להיות פרקטיים, הפורמט הנכון הוא 7 דקות הרצאה מחולקת ל-28 שקפים של 15 שניות כל שקף. הפורמט מכונה הרצאת בזק. ניתן לראות דוגמא להרצאת בזק בוידאו בסוף הפוסט.

יש מספר יתרונות לשימוש בהרצאת בזק בשיחה על נושא משעמם:
  1. היא קצרה ולכן תגמר מהר
  2. בשבע דקות אנשים עוד לא יספיקו להירדם
  3. המעבר התכוף של שקופיות (כל 15 שניות) יעודד זרימה של דיבור, ושוב ימנע מאנשים לאבד אתכם.

אתם וודאי חושבים לעצמכם שהשתגעתי. לבוא מול המנכ"ל ולדבר רק 7 דקות ? מה הוא יעשה בשאר ה 53 דקות של הפגישה ? גם לזה יש פתרון.
יום או יומיים לפני ההרצאה שלחו דף סיכום עם כל הנתונים מודפסים: גרפים, טבלאות, רווח והפסד, כל הדברים. בהרצאה הגיעו עם הדף מודפס וחלקו עותק לכל אחד מהמשתתפים. את ההרצאה יש למקד בשורה התחתונה: "עשינו כך וכך, קרה כך וכך, הסטטוס כעת הינו כך". 28 שקפים של 15 שניות לשקף. זה הכל. נשארו עוד 53 דקות ? אפשר לנצל את הזמן הזה לשאלות, דיונים או פשוט לסיים מוקדם ולחזור לעבוד.

וכמובטח, הרצאת בזק בוידאו (באורך 5 דקות). קצר ומעניין:





ראיתם הרצאות בזק מדליקות נוספות ביוטוב ורוצים לחלוק ? העברתם הרצאות בזק בעצמכם והיה טוב ? ספרו לי על זה בתגובות.

יום שבת, 2 ביוני 2012

אבל אין לי מה לכתוב


”אין לי כלום, שום דבר. אני יושב מול המסך כבר שעות ארוכות, הזמן הולך ואוזל, ראשי מתפוצץ מכאבים עזים ואני לא מצליח להתמקד במה שאני רוצה להגיד.“
  — סייד קשוע

אלא אם כן ניחנתם בכח-על לכתיבת טקסטים, ההכנה לכתיבת הרצאה הולכת להרגיש בדיוק כמו בתיאור הנ"ל. אולי קצת יותר קשה. אנו מתחילים מלאי כוונות טובות, עם רשימה של ראשי פרקים שצריך להכין עליהם הרצאה. מתיישבים מול המחשב ומתחילים לכתוב. בלי לשים לב, הפייסבוק פותח את עצמו, ומוכן להניח רק לצורך בדיקת חדשות דחופה ב ynet. שלוש שעות מאוחר יותר נשארנו עם אותם ראשי הפרקים בלבד.

מפה לשם אתם מגיעים ליום או יומיים לפני ההרצאה, מגלים שאין לכם מצגת, מאלתרים שקפים זריז-זריז רק כדי שיהיה משהו להראות ועל הכנה וחזרות אין מה לדבר.

מרצים טובים כותבים את הסיפור שלהם, ואת המצגת, הרבה זמן מראש. אנו מתאמנים עליה בקול רם לאורך כשבועיים שלפני ההרצאה, ובתקופה זו מזהים נקודות שלא עובדות ומשפרים אותן. הצעד הראשון בשביל שכל התהליך הזה יצליח הוא כתיבת הסיפור.

להלן מספר טיפים שיעזרו לכם בתהליך הכתיבה כדי לא להגיע בידיים ריקות ליום האחרון.

1. לפני הכתיבה

לפני שמתחילים לכתוב כדאי להקדיש כשבוע-שבועיים לתהליך המחקר. בשלב זה הקדישו כ 1-2 שעות בכל יום לאסוף חומרים רלוונטים על נושא ההרצאה. זה יכול להיות כתבות מעיתונים, שיטוט בפורומים בנושא, קריאה של ספרות מקצועית רלוונטית. כל מה שצריך כדי להכיר את קהל היעד הרלוונטי טוב יותר משהם מכירים את עצמם.
אם לדוגמא אתם נקראים להציג מסלולים ללקיחת משכנתא ביריד מכירת דירות לזוגות צעירים. השקיעו את תקופת המחקר להזמין זוג צעיר הנמצא בהליכי לקיחת משכנתא לכוס קפה, שמעו על הקשיים. קראו בפורומים באינטרנט, אספו כתבות רלוונטיות מעיתונים. בקיצור, הפכו עצמכם לזוג צעיר המחפש משכנתא לדירת מגורים.
בסיום תהליך המחקר עליכם להיות מסוגלים לענות על השאלות הבאות:
  1. מהם הקשיים המרכזיים שמאזין ממוצע להרצאה שלי חווה ? ( לדוגמא: זוג צעיר ממוצע מתלבט איזה מסלול משכנתא לקחת בהתחשב בהון העצמי שלו וביכולת ההשתכרות. יש יותר מדי מסלולים. לא יודעים מה לבחור).
  2. איזה פתרונות המאזין הממוצע ניסה עד כה ? מה עבד ? מה לא ? (לדוגמא: ניסה לבדוק באינטרנט אבל נשאר מבולבל).
  3. איך נושא ההרצאה שלי פותר את הבעייה ? (לדוגמא: ההרצאה תכלול מסלולים מומלצים לפי יכולת השתכרות והון ראשוני).
  4. מה מייחד את נושא ההרצאה שלי לעומת פתרונות אחרים לבעיה ? (לדוגמא: כל הפתרונות הקיימים כוללים הרבה מידע ואפשרויות, אני אתן תשובה ישירה לכל מצב).
  5. מה כדאי למאזין הממוצע לעשות בסיום ההרצאה שישפר את מצבו. (לקחת משכנתא ולקנות דירה ביריד - נו, בשביל זה הזמינו אותי להרצות לא ?).

2. תהליך הכתיבה

תהליך הכתיבה יחל רק כאשר יש לכם את כל האינפורמציה הדרושה לכתיבת סיפור. עכשיו כל מה שצריך זה לשלב את המידע שיש לכם לתוך תבנית של הרצאה. יש מספר תבניות שעובדות ועם הזמן תוכלו לנסות תבניות חדשות שיתאימו לקהל היעד שלכם.

תבנית מוכרת ועובדת נקראת AIDA, ראשי תיבות של: Attention, Interest, Desire, Action. כך זה יראה במצגת:

  1. תפסו את תשומת לב המאזינים על ידי סיפור טוב המעורר הזדהות. קחו אחת הבעיות הרלוונטיות אליהם שמצאתם בתהליך המחקר, וספרו איך זוג צעיר, בדיוק כמוהם, היה צריך לקחת משכנתא ולא ידע מה לבחור.
    היו ויזואליים בתיאוריכם ונסו שהסיפור יהיה כמה שיותר מעניין.
  2. לאחר שקיבלנו תשומת לב, אפשר להתחיל ליצור עניין. מקדו את הבעייה והגדירו אותה במילים, אפשר להוסיף כאן סקירה זריזה של הפתרונות הפופולריים ולמה הם לא עובדים.
  3. עכשיו הגיע הזמן להציג את נושא ההרצאה בתור משהו שפותר בעייה אמיתית של המאזינים. הדגישו את המאפיינים הייחודיים של מושא ההצגה שלכם, שגיליתם בשלב המחקר. בדוגמת המשכנתא, כאן זה השלב שנוכל להציג את "המדריך הפשוט לזוג הצעיר" שכולל טבלא ממוקדת איזו משכנתא כדאי לקחת.
  4. קריאה לפעולה: יש לסיים את הסיפור בקריאה ברורה לפעולה. השקופית או שתיים האחרונות במצגת צריכות להעביר את המסר מה אתם רוצים שאנשים יעשו, וגם לכלול את כל האמצעים הטכניים כדי שיוכלו לבצע את הפעולה (מספרי טלפון, כתובות של אתר אינטרנט ועוד).

כתיבת הרצאה היא באמת תהליך מורכב ועבור הרבה מרצים מתחילים יכולה לבלבל. לא ברור מה בדיוק לכתוב, איך להציג את הנושא בצורה מעניינת ואיך לא ללכת לאיבוד בין כל הפרטים שצריך לספר. הגישה שהצגתי בפוסט זה עובדת: היא גם תייצר עבורכם סיפור טוב וכתוצאה ממנו מצגת טובה, וגם תקל עליכם את תהליך הכתיבה ותשאיר זמן להתאמן גם על אופן ההעברה.

כתבתם מצגת מעניינת ורוצים לספר עליה ? יש לכם שיטות אחרות להתגבר על מחסומי כתיבה ? ספרו לי על זה בתגובות !

יום שבת, 26 במאי 2012

גם מרצים מנוסים טועים בשפת גוף: התנועות שמומלץ לעשות בהרצאה, ואלה שלא.

בוא נודה בעובדות — האביזר החזותי החשוב ביותר בהרצאה הוא אתה. לא משנה כמה מלהיבה מצגת הפאואר פוינט שהכנת וגם לא השנדליר שתלוי על התקרה. כשאתה מתחיל לדבר כל העיניים ממוקדות בך. נשמע מלחיץ ? היית צריך להשאר במיטה.

מספיק מבט חטוף בשני המרצים הפוטנציאלים בתמונה כדי להחליט את מי מהם נרצה להזמין לדבר במסיבת העיתונאים לחשיפת מוצר חדש שפיתחנו.



למרות שכולנו מסוגלים לחוש טעויות בשפת גוף, מעטים יודעים להגדיר אותן או לתקן. בוא נתחיל מהגדרה. הביטוי שפת גוף מצומצם מדי. על מנת לתת למאזינים חוויה מושלמת, יש להבין את כל המסרים הלא-מילוליים שאנשים מקבלים במהלך ההרצאה, כולל כתוצאה מהופעה חיצונית של המרצה, בחירת האולם אופן הצגת המרצה, וגם תנועות והבעות פנים בזמן ההרצאה.

המסרים הלא מילוליים המועברים בהרצאה הם שיאפשרו לסיפור שלך לעבור לקהל.

באחת ההרצאות שהעברתי שהיתה פתוחה לקהל הרחב, ניגשה אליי מאזינה בסוף ההרצאה. ”ינון“ ,היא אמרה, ”למרות שלא הבנתי כלום היתה הרצאה מרתקת.“ כשאתה מעביר הרצאה עליך לזכור שאופן ההגשה הוא זה שמאפשר את ההקשבה. גם אם גילית את הסוד לאושר הנצחי, תצטרך לדעת לספר אותו כדי שאנשים יאזינו.


טעות 1: קפאון

כולנו נתקלנו בו, המרצה הקפוא. הוא עומד לו כמו פסל ליד הפודיום ופשוט לא זז. כדי להוסיף חטא על פשע, המרצה הקפוא גם יקריא מהדף וישתמש בטון מונוטוני. הנדיבים שבהם מעמעמים את האורות ומשתמשים במצגת, כך כולם יכולים לנמנם ללא הפרעה.

איך נמנעים ? אם מצאתם את עצמכם עומדים במקום לאורך זמן, תנסו לשנות מיקום על הבמה. העצה הכי טובה שאני קיבלתי בהיבט זה היתה במידת האפשר לרדת מהבמה ולהסתובב קצת בכיתה (אפשרי רק להרצאות קטנות). קשה מאוד לנמנם כשהמרצה עומד מעליך.

מה שלא תעשה, אל תוריד את העיניים מהקהל. מרצה שלא מסתכל על הקהל אומר למאזינים: ”אתם לא מעניינים אותי“.

טעות 2: קשר עין


כשמרצה מסתכל על המצגת במקום על הקהל הוא מעביר מסר מאוד ברור: אתם לא מעניינים אותי. מה הקהל חושב על זה ? ברוב המקרים, קהל שמרגיש שהמרצה לא מתעניין בו יאבד מהר מאוד את ההתעניינות במרצה. במצבים כאלה אנו מתחילים לראות אנשים בודקים מיילים, מסמסים ואף עוזבים את האולם.

איך נמנעים ? לא מסתכלים במצגת. ברוב האולמות ניתן לחבר מסך נוסף, אולי מסך המחשב שלך, שיופיע מול המרצה. אפשר להגניב מבט למסך הנוסף מדי פעם.

טעות 3: תנועה חוזרת


הכלל בתנועות גוף הוא פשוט: לכל תנועה יש משמעות. זוכר שסיפרנו שכולם מסתכלים עליך ? זה אומר שהם שמים לב לכל תנועה. לכל אחד יש תנועות לא רצוניות שהוא מבצע בזמן לחץ, רובנו כלל לא שמים לב אליהן. נסו להקליט את עצמכם בוידאו וחפשו תנועות חוזרות על עצמן שלא אומרות כלום. לא מצאתם ? ספרו בתגובות. מצאתם ? עכשיו מתחילים לעבוד.

איך נמנעים ? אחרי שיש לכם צילום וידאו של הרצאה, שימו לב מהן התנועות הלא רצוניות שאתם מבצעים. בהרצאה הבאה נסו במכוון להימנע מתנועה זו. היא מיותרת ומסיחה את דעת המאזינים.

יש לכם טיפים נוספים לשיפור שפת הגוף ? אשמח לשמוע בתגובות !