יום שבת, 28 בספטמבר 2013

המדריך השלם לבחירת תמונות לשקפים

לא קל לכתוב מצגות. בעוד שפעם יכולת לקחת ספר ופשוט לסכם אותו בנקודות ולרשום בפורמט של פאואר פוינט, היום כולם רוצים מצגות בסגנון טד. זה אגב שם קוד לשקפים מינימליסטיים עם משפט או עזר ויזואלי בשקף. אומרים לך שלהקריא נקודות משקפים זה משעמם וצריך לספר סיפורים, והמטרה של השקף היא להעביר רגש באמצעים ויזואליים באופן שיתחבר עם המלל של הסיפור. עכשיו לך תלמד פרל עם סיפורים ותמונות. לא קל לכתוב מצגת.

מצגת ויזואלית טובה היא אכן קשה יותר לכתיבה מאוסף נקודות פאואר פוינט, וזאת משתי סיבות: האחת היא שמצגת ויזואלית היא רק חלק קטן מהכנת ההרצאה. החלק המרכזי הוא הסיפור שאותו המצגת מלווה. מי שיתחיל מהמצגת עלול ללכת לאיבוד בפרטים. הדרך הנכונה היא להתחיל מהסיפור שלכם, ורק אחרי שכתבתם אותו בראשי פרקים לעבור על כל סעיף ולהתאים לו עזר ויזואלי; הסיבה השניה היא יותר טכנית. קשה למצוא תמונות טובות. לא שאין תמונות יפות וחופשיות — כאלה יש בשפע. זה פשוט שכשאתה מגיע לחלק בסיפור ורוצה לחזק אותו עם תמונה, קשה לבחור תמונה שתלווה את המסר ולא תגנוב תשומת לב או תעביר מסרים נלווים.

רוצים דוגמא ? כנסו לחיפוש הבא לתמונה חופשית הקשורה למילה פוקוס. תראו אם תצליחו למצוא תמונה שתעביר מסר של מיקוד במטרה.
http://www.123rf.com/search_free.php?kword=focus&t_word=&t_lang=en

כבר חזרתם ? מעולה. עכשיו בואו נדבר קצת על איך בוחרים את התמונה הנכונה למצגת.

1. אולי בכלל לא צריך שקף

לפני מספר שבועות העברתי הרצאה בסגנון Ignite, שזה אומר שיש 20 שקפים והשקף מתחלף אוטומטית כל 15 שניות. בזמן הכנת המצגת בדקתי כמה זמן אני מדבר על כל נקודה ולפי זה כתבתי שקפים שבדיוק יתחלפו עם כל מעבר לנקודה הבאה. זה היה מתיש. אם רצית להתעכב על נקודה יותר זמן זה לא היה אפשרי, או לפחות כך חשבתי. בדיעבד הבנתי שהיתה אפשרות נוספת: שקף כפול. שים שני שקפים זהים וקיבלת 30 שניות לדבר על השקף.
בהרצאה רגילה שאיננה Ignite אפילו את זה לא צריך. ובכל זאת יש נטייה לאנשים לשים שקף על כל נקודה. הנה רעיון: אם אין לך שום רעיון לתמונה טובה עבור נקודה מסוימת, אולי אין צורך בשקף.

2. כמעט תמיד עדיף איור

לאיור יש את היתרון שהוא מספיק פשוט בשביל שכולם יבינו אותו באותו האופן. אם מדובר בהסבר טכני איור עוזר להבין נקודה יותר טוב מכל הסבר מילולי שיוקרן על שקף. לגבי הרצאות לא טכניות הנה כמה דרכים פשוטות להעביר נקודה באיור:

  • אפשרות אחת עדיפה על אפשרות שניה: איור של מאזניים מוטים לכיוון שם האפשרות העדיפה.
  • לא יודעים מה לבחור: מאזניים מאוזנים עם סימן שאלה באמצע.
  • הערות או פידבקים מקהל המשתמשים: רשמו כל הערה בבועת דיבור (סטייל אייפון)
  • מספר אפשרויות: ריבועים צבעוניים מסודרים בגריד
  • איך מוצאים את הדבר הנכון מתוך מבחר גדול: צורה אחת (למשל ריבוע) משוכפלת לאורך כל השקף. מופע אחד מרכזי בצבעים והשאר בשחור-לבן.

3. ואפשר גם לנסות משפט

אם יש לכם נקודה מרכזית להעביר זה ממש בסדר לכתוב משפט בודד על השקף בפונט גדול. הרבה פעמים זה עושה את העבודה טוב יותר מכל איור או תמונה. אם יש כמה נקודות או כמה אפשרויות, אפשר לחלק למספר שקפים, בכל שקף לכתוב את שלושת הנקודות אך שתיים מהן בצבע חצי שקוף ורק אחת בולטת — זו שאתם עכשיו מדברים עליה.

4. אם בכל זאת חייבים תמונה

הדרך הנכונה לבחור תמונה היא להתחיל ממה שאתם רוצים ולא מהרעיון שאותו אתם רוצים להביע. אתרי תמונות אינם שם כדי לתת לכם השראה אלא כדי לתת לכם את התמונה שתרצו (בין אם מדובר באתר תמונות חופשי או בתשלום). גוגל תמונות לעומתם הוא מקום מעולה לקבל בו השראה לרעיון מסוים. זכרו שכשמחפשים בגוגל תמונות אפשר להשתמש בסימן המינוס כדי לסנן החוצה תוצאות לא רלוונטיות, לדוגמא אם תחפשו פוקוס, אולי תרצו להוסיף -ford כדי לא לקבל תמונות של המכונית.

אחרי שאתם יודעים מה אתם מחפשים אפשר ללכת לאתרי תמונות. האהוב עליי למצגות הוא:
http://123rf.com/freeimages.php

שם תמצאו הרבה תמונות סטוק חופשיות.

ואם לא מצאתם אפשר להמשיך ל:
http://morguefile.com/archive


שם התמונות לדעתי קצת פחות מתאימות למצגות, אבל עדיין אפשר למצוא דברים להשתמש בהם.

5. והכי חשוב לקחת השראה מאנשים אחרים

מכירים את ספיקר דק ? ברור שכן. עכשיו לכו לשם ותסתכלו במצגות. לא הכל מוצלח אבל אם נשארים בחלק העליון של Featured Presentations כמעט תמיד תמצאו שם רעיונות מעניינים לאמצעים ויזואלים שיעזרו לכם להעביר את הנקודה שלכם בצורה אפקטיבית.

יש לכם רעיונות נוספים ? מצגות מעניינות שכתבתם ? מקומות אחרים שאתם לוקחים מהם תמונות ? אל תתביישו להוסיף בתגובות.

יום שבת, 21 בספטמבר 2013

זה לא עובד: שתי שיטות שלא יגרמו לאנשים לדבר על ההרצאה שלכם (ועובדה אחת שיכולה לשנות את הכל)

אנשים אוהבים לדבר. אנחנו אוהבים לדבר מול קהל, לדבר עם החברים, עם המשפחה. עובדה זו מסתדרת טוב עם עובדה כואבת אחרת: לא תמיד כל האנשים בעולם יהיו בהרצאה שלכם (למעשה, כמעט תמיד יהיו אנשים מוצלחים מאוד שלא ישבו בהרצאה שלכם). קחו לדוגמא את אילנה, עובדת בחברת ביטוח שבזכות ההרצאות שהיא מעבירה לצוות הקטן שבו היא עובדת, כולם יודעים טוב יותר על פרטי הביטוח שהם מוכרים. ייתכן שאם מעסיקיה של אילנה היו יודעים על ההרצאות המצוינות שלה, היו מזמן מרחיבים את היוזמה, מסייעים לה להפיץ את הידע לכלל העובדים בחברה ואף מתגמלים אותה על ההשקעה.
יש רק בעייה אחת — מי שאחראי על הדרכות העובדים בחברה בה אילנה עובדת לא יודע על היכולות המצוינות שלה, ולא היה בהרצאה.

וזה נכון גם במקרה הכללי, כמובן. את ההרצאה שלכם ישמעו 30, 50 או 100 איש. רק דמיינו את כמות האנשים הרלוונטיים שלא ישמעו את ההרצאה. בתור מרצים אנו מעוניינים לשמח את הקהל שלנו, אבל אנו גם מעוניינים שהם ימשיכו לדבר על מה שהם שמעו, יכתבו על זה יעלו לפייסבוק, בקיצור יעשו קצת באזז. מה, אם כן, אנו יכולים לעשות כדי לעזור לבאזז הזה לקרות ? בואו נתחיל מהדברים שלא ממש עובדים.

1. אפשר לעשות משהו ממש מוזר


למה זה נשמע נכון: אנשים מדברים אם יש להם משהו לדבר עליו, וגם אנשים אחרים עושים את זה. כולם דיברו על ליאור צורף שהעלה שור לבמה בטד, אולי גם אני אביא שור להרצאה הבאה שלי…

האמת הכואבת: הדברים המוזרים שאנשים מדברים עליהם הם מאוד נדירים, וגם כשזה קורה לא תמיד זה לטובה. כשאורן אל-און  משנה למנכ"ל הפניקס התפשט בכנס סוכני הביטוח זה אומנם הגיע לעיתונים, אבל תגובות משתתפים העידו שזה היה מאוד מביך כנראה לא יקדמו את מטרותיו.
ברוב המקרים כשתעשו דברים מוזרים זה ייזכר בתור אירוע חריג ומביך שכולנו נעדיף לשכוח. הסיכוי להפוך לסנסציה ויראלית הוא נמוך. כנראה בגלל זה אנו מתלהבים כל כך מאלה שכן הצליחו לעשות את זה, ומדברים עליהם.

2. אפשר (לנסות) לייצר באזז בעצמנו.


למה זה נשמע נכון: לפעמים אנשים מדברים מכוח האינרציה, משהו מופיע בפייסבוק אז עושים שייר. אם רק אני אעלה לבד לפייסבוק לינקים לכל הדברים הטובים שאני אומר על עצמי, אולי זה יגרום לאנשים נוספים לשתף.

האמת הכואבת: כשאנשים מעלים יותר מדי חומרים על עצמם לרשת ואף אחד לא משתף, זה נראה קצת… עצוב. יניב דויטש למשל מאיים שיחסום חברי פייסבוק שלא ישתפו את הבדיחות שלו. גם פרופילים מזויפים לא עובדים. אנחנו מספיק חכמים להבדיל בין התלהבות אמיתית לרעשי רקע מזויפים. עדיף להתמקד בלייצר את הראשון.

אם לדחוף ולהתאמץ לא יעזור לי לקבל את תשומת הלב הציבורית לה אני ראוי, מה עוד נשאר? התשובה לדעתי היא אכפתיות. יש מספר אנשים בקהל שלך שהולכים מאוד להתרגש מההרצאה. יש מספר אנשים שההרצאה שלך הצליחה לגעת בהם, לשנות בהם משהו. אלה האנשים שאחרי ההרצאה גם ילכו לדבר עליה.
הסוד הוא להראות לאנשים האלה שאכפת לך מהם. לייצר אתם דיאלוג ולעזור להם לדבר על מה שהם ממילא רוצים לדבר עליו.
אני קורא כל שבוע את הטור של טל ניב במוסף הארץ. היא כותבת על תמונות וכל פעם בוחרת תמונה אחרת לכתוב עליה. כשהצלם ג'ף וול הגיע לארץ, טל הגיעה להרצאות לפני הזמן כדי לדבר אתו לפני. עצם זה שהמרצה (ג'ף וול) הגיע לפני הזמן, ודיבר עם אנשים שאכפת להם מעבודתו זיכה אותו במילה טובה בטור השבועי.

לייצר באזז חיובי להרצאות שלכם זה לא כל כך קשה. כל מה שצריך זה למצוא אנשים שמוכנים לדבר, ולעזור להם לדבר על זה. כל השאר זה קישוטים.

יום שבת, 14 בספטמבר 2013

רוצה לדעת מה באמת הקהל חושב עליך?

ברור שכן! מנסיון בעבודה עם מרצים, ולמרות שלא נעים להודות בזה, כולם רוצים לדעת מה הקהל חשב עליהם. האם המסר עבר, האם אנשים התעניינו, האם הם יבואו שוב. אלה שאלות שכל מרצה שואל את עצמו בסוף הרצאה.
ברוב המקרים משובים על הרצאה הם יוזמה (או אינטרס) של מארגן האירוע שרוצה להרוויח. בשביל להרוויח מארגון אירועים צריך להביא את המרצים הטובים ביותר, ולכן יש הגיון כלכלי לנסות לדרג את המרצים כדי לדעת את מי להזמין בפעם הבאה.
העניין שבדרך כלל המשובים האלה לא מגיעים למרצים. המרצים הטובים יודעים שהם כאלה כי הם מוזמנים להרצות שוב. הפחות טובים נותרים להבין לבד.

גם במקרים בהם המשובים כן מגיעים למרצים, הרבה פעמים השאלות הרשומות בהם לא מספיק טובות כדי שמרצה יוכל להסיק מסקנות ולדעת מה לשפר. אני חושב שזה נובע מאותה הסיבה: מי שכותב את המשובים צריך אותם כדי לדעת את מי להזמין לפעם הבאה. יש מספיק מרצים ולכן הרבה יותר קל לקחת מרצה טוב מאשר לעזור למרצה בינוני להשתפר (עבור מישהו שתפקידו לארגן כנסים).

טופס משוב כזה יכול להגיד לך ש-29 משתתפים מאוד נהנו בהרצאה שלך וחושבים שאתה עשר, עוד 12 חשבו שהיה די בסדר ו-3 חשבו שההרצאה היתה משעממת מאוד.
לפעמים גם יוסיפו לזה תיאור מילולי, ואז אתה תקבל טופס שכולל הערות כאלה (פעמים רבות באותו הטופס):
1. ”ינון מרצה תותח ומקצועי, למדתי המון ונהניתי מכל רגע“
2. ”המרצה היה גרוע מאוד, לא יודע את החומר וחסר ידע מקצועי“

אז מה עושים כדי לדעת מה אנשים חשבו על ההרצאה שלך ואיך ניתן להשתפר לפעם הבאה?

1. דבר עם המשתתפים


הדבר הראשון והחשוב ביותר שמרצה צריך לעשות הוא להיות זמין למשתתפי ההרצאה. זמין זה אומר שאנשים יכולים לדבר אתך (כלומר אתה נשאר אחרי ההרצאה, נותן את כתובת המייל שלך ועושה חיים קלים למי שרוצה למצוא אותך ולדבר), אבל גם מרגישים בנוח לעשות כן.

הרבה אנשים לא אוהבים לקבל ביקורת או לתת אותה. לקבל ביקורת יכול להיות מביך, אבל כשאתה בא לתת ביקורת אתה מסתכן בעימות, ואין לנו כח לזה.

הדרך הכי טובה לגרום לאנשים להרגיש בנוח לדבר אתך היא לפנות אליהם בעצמך. לך אחרי ההרצאה לאנשים שנראים נחמדים בקהל ושאל את השאלות הבאות:
  - איך היתה ההרצאה שלי בהשוואה להרצאות אחרות ששמעת היום ?
  - האם היה נושא שרצית שאתייחס אליו, אך לא קיבל התייחסות ?
  - מה היה מעצבן בהרצאה ? מה אפשר היה לשפר לדעתך ?

אתם תגלו שכשאתם נגשים לאנשים ומתחילים שיחה, במיוחד בארץ, לכל אחד יש משהו להגיד. וזה דבר טוב.

2. דבר עם מארגן הכנס


להביא אנשים שיקשיבו להרצאות זה לא דבר קל. אני אסתכן בהשערה שרוב מארגני הכנסים מכירים אישית חלק משמעותי מהאנשים שמגיעים לכנס, ובהתחשב בעבודת השיווק שמארגני הכנס כבר ביצעו ערוץ התקשורת שלהם עם המשתתפים הוא הרבה יותר פתוח מאשר שלך.

אחרי שהעברת הרצאה בכנס תפוס שיחה קצרה עם המארגן, אפשר גם במייל. שאל את השאלות שהצעתי קודם ותראה מה יש להם להגיד. לא כולם ישתפו פעולה, לצערי יש יותר מדי אנשים שמעדיפים להגיד שהיה מצוין מאשר להסתכן בלפגוע, אבל אלה שכן יכולים לתת נקודת מבט טובה לשיפור בעתיד.

הדבר הכי קל למרצה זה לחכות לטפסים, לגלות שהיה טוב (או לא), ולהגיד שפעם הבאה יהיה יותר טוב. אבל התנהלות זו היא חסרת תועלת באותה מידה שהיא קלה. החיים לא נגמרים בסוף ההרצאה. צא החוצה, דבר עם הקהל ותשתפר לפעם הבאה.
רק כך ההרצאה הבאה שלך תהיה טובה יותר.

יום שבת, 7 בספטמבר 2013

5 הרגלים חדשים שיהפכו אותך למרצה טוב יותר בשנה הבאה

שנה חדשה היא הזדמנות מצוינת לחשבון נפש, לאכול את הלב על מה שעשינו רע השנה וגם קצת לשמוח על הדברים שהצליחו. לנו כאן בארץ יש מזל, בגלל שאנחנו אוהבים לאכול את הלב, אנחנו מתחילים שנה פעמיים בשנה. זה גם נותן לנו עוד הזדמנות לתכנן תוכניות לשנה הבאה. הפעם הרשימה שלי קצרה וכוללת 5 סעיפים קלים לביצוע. כל אחד מהם כשלעצמו יהפוך אתכם למרצים טובים יותר, ואפשר גם לנסות את כולם יחד.

1. דברו יותר


בואו נתחיל מההרגל הכי חשוב למרצים. רוצים להיות מרצים טובים יותר ? דברו. קחו כל הזדמנות שיש לכם להעביר הרצאה: מצגת בעבודה, מפגש מקצועי או אפילו ברכה לחג, והתייחסו אליה במלוא הרצינות. תכננו מה אתם רוצים להגיד, הכינו דף קצר עם עיקרי הדברים ותרגלו לפני. בדיבור מול קהל, כמו בדברים רבים נוספים, אין תחליף לנסיון.

2. הכנסו לכושר


מאחר שכושר גופני משפיע על מצב הרוח והאנרגיה שלנו, העצה הזו טובה כמעט לכל דבר שתרצו לעשות. לגבי מרצים זה חשוב במיוחד, אולי לא להרצאות של שעה, אבל מי מכם שניסה ללמד יום של 8-9 שעות (ולפעמים גם 12) יודע שבסוף מתעייפים. כושר גופני יעזור לכם להחזיק מעמד גם בימים והשבועות הארוכים, ועדיין לחייך ולהיראות במיטבכם.

3. שדרגו את הציוד


אין לכם עדיין שלט להעביר שקפים ? המחשב נתקע ב-3 מתוך 4 מצגות שהעברתם החודש ? מגיעים למקום ונתקעים כי אין אינטרנט ? אנחנו כבר בשנת תשע"ד (או 2013 לספירתם) וציוד המחשוב של ימינו די טוב. שלט להעברת שקפים יאפשר לכם חופש תנועה בחדר בזמן ההרצאה, מחשב חדש עם כונן SSD יגרום לתוכנת המצגות להדלק בן-רגע ו Net-Stick או כל סמארטפון ייתן לכם חיבור אינטרנט בכל מקום שתגיעו אליו.
ציוד מיושן או לא מקצועי עלול לפגוע באיכות ההרצאה ולתת רושם לא נכון על המרצה.

4. צאו מאזור הנוחות שלכם


אזור הנוחות הוא המקום שבו אנו יודעים שנעשה עבודה טובה. לכל אחד יש את אזור הנוחות שלו. יש כאלה שמעולים בהרצאות מול ילדים, ולעומתם מרצים שתמיד מצליחים לשעשע מבוגרים. יש מרצים שמעבירים סדנאות של ימים ארוכים או כאלה שאלופים בהרצאות קצרות. לא משנה מה אתם יודעים לעשות טוב, השאלה האמיתית היא מה אתם עדיין לא יודעים לעשות טוב. אם תמשיכו להעביר את אותו סוג הרצאות לאותו קהל, גם אם הקהל מאוד יהנה, זה לא יעזור לכם להיות מרצים טובים יותר.
מרצה טוב מגוון, ולכן לכו וחפשו את ההזדמנויות שיפחידו אתכם. בפעם הראשונה זה מלחיץ, אחרי זה מתרגלים וזה אפילו נהיה כיף.

5. התחילו בלוג


שמתם לב שיש לי רשימה של בלוגים מומלצים כאן בצד ימין ? שמתם לב כמה מעט מהם בנושא דיבור מול קהל ? זה ממש עצוב. בעוד שבאנגלית יש המון חומר לקרוא על עיצוב שקפים, כתיבת מצגות ודיבור מול קהל, מגוון הכותבים העבריים על נושאים אלו מצומצם. בלוג יעזור לכם לחשוב על הדברים שלמדתם, ולחלוק אותם עם הסביבה. הוא יאפשר לכם לקבל רעיונות ודעות מאנשים אחרים (גם כאלה שלא פגשתם אישית). ההזמנה שלי לשנה החדשה — פתחו בלוג על דיבור מול קהל בעברית, שילחו אליי מייל ואוסיף אתכם לרשימת המומלצים.

מאחל לכולם שנה עברית נפלאה ומלאה בהרצאות מעולות.