יום שישי, 24 במאי 2013

מה היה קורה אם גם הקהל היה יכול לדבר ?

בשבוע שעבר הלכתי לקנות בתי מנורות חדשים ורציתי לוודא שהם יתאימו לנורות חסכונוית, אז התחלתי להסביר למוכר שאני צריך בית מנורה לנורות חסכוניות, הוא הנהן ואני המשכתי לחפור, סיפרתי לו שזה טוב לסביבה, שיש חוק חדש, שבכלל לא מוכרים נורות לא חסכוניות בחלק מהמקומות - בקיצור חופר. לקח למוכר שנייה וחצי לעצור אותי עם המשפט "הבנתי. בוא נתקדם". 
ואתם יודעים מה ? זה עבד.

והנה רק מספר ימים לאחר מכן ישבתי בהרצאה של חבר שדווקא דיבר מאוד מעניין, ואז ברגע מסוים הוא נתקע. המילים תיארו את אותו הדבר שוב ושוב, ולמרות שכבר הבנתי את הנקודה הרגשתי כמו אותו המוכר שנאלץ לשמוע עוד ועוד הסברים לאותו דבר. 
עכשיו תנו לי לחדד את הנקודה הזו רגע: לא מדובר בהרצאה משעממת או במרצה משעמם. ההיפך הוא הנכון, ודווקא בגלל שההרצאה היתה מרתקת כל כך התחשק פשוט להגיד לו: "אחי הבנתי, בוא נתקדם". מחווה כל כך פשוטה בשיחה בין אנשים היא מורכבת להפליא כשמדובר במרצה וקהל.

כי בתור קהל אתה חושב לעצמך, שאולי תפגע בו, שאולי תבלבל אותו, שאולי שאר האנשים שמקשיבים לא הבינו. אתה נזכר במרצה הזועף שענה בכעס כשפעם אחת כן העזת לבקש שידבר מהר יותר - ומעדיף לשתוק. 

אז במיוחד בשביל המקרים האלה מצורפת רשימה של כל הדברים שאנשים בקהל עושים כשהם רוצים להגיד משהו במקום לדבר:

1. בודקים מה חדש באייפון

כשמרצה מתחיל לברבר הדבר הראשון שאני עושה זה פותח את הטלפון לראות מה חדש בווינט, מתוך הבנה שממילא כלום לא חדש בחדשות, אבל עד שאסיים לבדוק הוא בטח יגיע לדבר שוב על משהו מעניין. 

2. מסתכלים לצדדים בחוסר נחת

אם סיימתי לבדוק מה חדש (כלום), אבל המרצה עדיין חופר על אותה נקודה אין ברירה אלא להסתכל מה כולם עושים: האם כולם מקשיבים בשקיקה ורק אני לא מבין על מה המהומה ? האם כולם עוד בשלב האייפון ? או שמא לפטופים מתחילים להיפתח בקהל.

3. עובדים על הלפטופ

אחרי שלב האייפון מגיע שלב הלפטופ. בניגוד לטלפון המשמש רק לקריאה זריזה של חדשות ומיילים, ללפטופ לוקח זמן להיפתח וזמן להסגר, לכן אם הוצאתי אותו מהתיק אני מתכוון לשבת לעבוד עליו דקות ארוכות. אפשר לכתוב מיילים, להתקדם במצגת שאני כותב או אפילו לכתוב קוד. 
ההמלצה שלי למרצים: מלפטופיסט אחד או שניים רצוי להתעלם, אבל אם רוב הכיתה שלך עובד על דברים לא קשורים בלפטופ דרושה פעולה דרסטית כדי שיחזרו להקשיב. זה הזמן להוציא אותם להפסקה או תרגול קצר.

4. משחקים אנגרי בירדס

על פניו נדמה שלמרצה שלא רואה את מסך האייפון שלך קשה לדעת אם אתה בודק חדשות בפייס או משחק אנגרי בירדס. אין דבר רחוק יותר מהאמת. אני מגיע לשלב האנגרי בירדס אחרי שסיימתי את כל העבודה לאותו היום, וההרצאה עדיין נמשכת עם דברים שאני לא מבין או מתעניין בהם. בשלב זה כבר הפסקתי להרים מדי פעם את הראש לראות על מה מדברים. אני פשוט מעיף ציפורים על חזירים ומחכה שיגמר.


הבהרה: כל השלבים מבוססים על נסיון אישי שלי בלבד. האם גם אתם מתנהגים כך כשמשעמם לכם בהרצאה ? האם יש לכם דרכים אחרות לבטא את התסכול ? ספרו לי (ולקוראים האחרים) עליהן בתגובות ! 

יום שבת, 18 במאי 2013

3 דברים שלא סיפרו לכם על אפקט החזרה


על רקע המחשבות להטיל מגבלות נוספות על פעילות יחסי ציבור וקידום מכירות של חברות הסיגריות, קראתי בעיתון בכיר (לשעבר) מפיליפ מוריס שמסביר את עמדתם: "גם אם תיאסר הצבת שלטי פרסומת בפיצוציות, נצליח לעקוף את זה. תמיד אפשר לשים שלט בצבעים האופייניים למרלבורו, גם ללא ציון המותג". בלי להתייחס להצעה הספציפית, אין ספק כי מדובר ברעיון שעובד. 

הסתכלו על כל פרסומת של חברת סלולר ומיד תזהו באיזה מותג מדובר, גם לפני שאמרו את השם. 

מה שעומד מאחורי הקסם הוא אפקט החזרה. האפקט אומר בפשטות שאם תחזור על משהו מספיק פעמים אנשים יפתחו ציפיות לגביו, או בניסוח אחר אם השמש זרחה היום, אתמול ושלשום - אנו מצפים שהיא תזרח מחר. בנוסף, כל התרחשות אירוע שאנו מצפים לו מחזקת אצלנו את האפקט. מרצים טובים משתמשים באפקט החזרה לצורך שכנוע, יצירת מיתוג, והגדלת הסיכוי שאנשים יזכרו את המסר. בכל המקרים השיטה דומה: אנו מייצרים אצל הקהל ציפייה שמשהו יתרחש, ואז גורמים לכך שהציפייה אכן תתממש. ציפייה שהתממשה נשמרת טוב יותר בזכרון המאזינים. 

1. מרצים טובים משכנעים באמצעות חזרה


כשאנו רוצים להעביר מסר חשוב שהמאזינים יבינו ויסכימו עם המסר. לאותם מאזינים שיצאו מההרצאה מסכימים עם המסר יהיה קל יותר לספר אותו הלאה לחבריהם ולשכנע גם אותם. אפקט החזרה מאפשר לנו לתת צ'ופר לאנשים שהשתכנעו, ולאפשר לעוד אנשים להשתכנע ככל שההרצאה מתקדמת. כך זה עובד, בכל פעם שאנו מספרים סיפור המחזק את הנקודה שלנו, אנשים שכבר השתכנעו מצפים שהסוף אכן יוכיח את הנקודה, וכשזה קורה השכנוע הופך חזק יותר. 

הרצאה שבנויה בצורה של סיפורים שונים המעבירים את אותה הנקודה מאפשרת לאנשים נוספים להשתכנע ככל שמתקדמים במניין הסיפורים, וכל מאזין, מרגע שהסכים לקבל את המסר שלנו, ימשיך ויחזק אצלו את אפקט החזרה ככל שנמשיך עם הסיפורים. 

2. מרצים טובים משתמשים בחזרה כדי להדגיש את המסר


ברמה הפשוטה ביותר מסרים שמושמעים 10 פעמים ייזכרו טוב יותר ממסרים שמושמעים פעם אחת בלבד (בתנאי שכל פעם המסר מועבר באופן אחר, למשל על ידי סיפור אחר או באמצעי המחשה אחר). 
לדוגמא: מרצה לזכויות בעלי חיים מעוניין להעביר מסר שההפרדה בין חיות-משק וחיות-בית מלאכותית. באמצעות חזרה הוא יכול לספר על תנאי הכליאה של תרנגולות, ולהשוות את זה לכלבלב שמושאר סגור בכלוב בחנות חיות, ולהמשיך לאנלוגיה בין שריפת חתולים להכאת תרנגולי הודו. כל סיפור עומר לכאורה בפני עצמו, אבל שניהם מעבירים את אותו המסר. 

אחרי מספיק סיפורים שבנויים באותו האופן (התעללות בחית בית ואחריה התעללות דומה בחית משק), הקהל מתחיל לפתח ציפייה. בפתיחה של הסיפור הבא אנשים כבר מצפים שהוא יוביל לאותו הסיום, וכשזה קורה הם מקבלים חיזוק חיובי נוסף על המסר. ציפייה שנענית היא אקטיבית יותר מסתם האזנה, ולכן נשמרת טוב יותר בזכרון. 

3. מרצים טובים משתמשים בחזרה לצורך מיתוג


למרתין לותר קינג היה חלום. אני יודע כי הוא אמר את זה 7 פעמים בנאום המפורסם שלו. מי שיצא מהנאום לא יכל שלא לספר הלאה לחבריו על החלום. 
הוא כמובן לא היה היחיד. מרצה שיבנה סגנון ייחודי, אנלוגיות שמזוהות אתו, ויחזור עליהן מספיק פעמים במהלך הנאום או ההרצאה יבטיח שאנשים יזכרו אותו אישית, ויזהו אותו עם הסגנון. 
גם כאן יש משחק של ציפיות: ברגע ש"קלטנו" התנהגות מסוימת שחוזרת על עצמה אצל המרצה, אנו מצפים לראות אותה שוב, מחפשים אותה, וכשהיא מופיעה מקבלים חיזוק להשערה שלנו. חזרה על מחוות תזהה אותך עם המחוות, ותתן לקהל שלך משהו משעשע לדבר עליו כשיצאו מההרצאה. 

אפקט החזרה נמצא בשימוש רחב בפרסום, בעיצוב וגם בנאומים. הוא בנוי על הרעיון שכולנו מצפים לדברים כל הזמן ובוחנים את הציפיות שלנו אל מול המציאות, ומאוד שמחים לגלות ציפייה שהתממשה. אם אתה יכול לתת לקהל שלך את הכיף הזה, הם מצדם ימשיכו לצפות וכך יזכרו טוב יותר את המסר.

יום שבת, 11 במאי 2013

למקומות … היכון … רוץ ! שלושה שלבים בדרך להרצאה מנצחת


צריכים להעביר הרצאה ובקושי יש זמן לכתוב את השקפים ? פתגם סיני עתיק אומר שאם אין לך זמן לעשות משהו נכון, יהיה קשה מאוד למצוא זמן לעשות אותו פעם שנייה. אותו הדבר תופס גם לגבי הרצאות. הדרך הכי טובה ומהירה לכתוב הרצאה איכותית היא להשקיע באופן ממוקד בבניית ההרצאה, כדי שגם אתה וגם הקהל שלך תצאו מרוצים.

האמת היא שזה אפילו לא דורש יותר מדי השקעה: הנה תוכנית שלושת השלבים לכתיבת הרצאה מנצחת.

1. ברר פרטים על הקהל

השלב הראשון בכתיבת הרצאה מנצחת מתחיל בקהל. הרצאה היא קודם כל בשביל הקהל - אז כמו שלא היית קונה מתנה למישהו בלי לברר קודם מה הוא אוהב, גם הרצאה חייבת להתחיל בשאלה "מה מעניין את הקהל שלי". מרצים רבים מדלגים על השלב הזה, ומסתכנים בהעברת הרצאה שתשעמם את רוב האנשים שהגיעו. שים לב שגם אם העברת מראש את תקציר ההרצאה, מתוך מחשבה שרק מי שמתעניין בהרצאה יגיע, זה לא מספיק. רובנו לא קוראים את התקציר וגם אם קוראים לא תמיד מבינים אותו כמו שהתכוונת. 

אז איך כדאי לברר פרטים על הקהל ? מסתבר שזה די קל. אם מדובר בכנס מקצועי כדאי להתחיל בשיחה עם מארגן הכנס, לשאול מי היו בכנסים קודמים ומה מעניין אותם. אפשר ורצוי לברר האם היו הרצאות קודמות שאנשים אהבו, ומה לדעת המארגן היה מוצלח בהרצאות אלו. 
כנסים רבים מאורגנים היום באמצעות אתר Meetup. באתר זה אפשר לראות את השמות ופרופילי הפייסבוק של המשתתפים שאישרו הגעה. אם אתה מתכנן לדבר בכנס שמאורגן ב Meetup, החיים שלך הפכו בן רגע לפשוטים: הכנס לפרופיל לינקד-אין של 8-10 מהמשתתפים, נסה למצוא אם יש להם בלוג או אתר, איפה הם עובדים ומה מעניין אותם. 

זכור שהקהל שלך מגיע להרצאה עם ציפיות מסוימות. לכן, התוצאה של השלב הראשון צריכה להיות רשימה של משפטים, שאלות או קשיים שהאנשים שצריכים להגיע מתעניינים לגביהם. 

2. כתוב תקציר הרצאה ושקפים

אחרי שאתה יודע מי הולך להגיע, ואיזה דברים מעניינים אותם, אפשר לבחור את אחד הנושאים כרעיון מרכזי להרצאה ולהתחיל לכתוב. חשוב לבנות את הסיפור סביב אותו רעיון מרכזי שיעניין את המאזינים שלך. בואו ניקח דוגמא: הוזמנתם להעביר הרצאה על הקמת עסק חדש, וגיליתם בסעיף הקודם שהקהל שלכם מורכב משכירים קשי יום שבקושי סוגרים את החודש. כל אחד מהרעיונות הבאים יכול לעבוד בתור רעיון מרכזי להרצאה:

"הקמת עסק תעזור לכם לשפר את מצבכם הכלכלי"
"הקמת עסק הרבה יותר קלה וזולה ממה שחשבת"
"אתה יכול לשפר את מצבך הכלכלי עוד היום"

לעומת זאת, אם תנסו להשתמש באחד הרעיונות הבאים בתור רעיון מרכזי ההרצאה פשוט תכשל (למרות שעבור קהל אחר הם כנראה טובים מאוד):

"עצמאיים בעלי עסקים מאושרים יותר משכירים" (ובתגובה: מה אתה מבלבל את המוח על אושר ? אני לא סוגר את החודש)
"איך לשפר את סיכויי קבלת ההלוואה מהבנק" (ובתגובה: מי ייתן לי הלוואה ? אני כבר במינוס עצבני ולקחתי יותר מדי הלוואות)
"מדוע רוב העסקים כושלים כעבור שנה, ואיך העסק שלך יוכל לנצח את הסטטיסטיקה (ובתגובה: מה עסק ? לא סוגר את החודש)

אחרי שיש רעיון מרכזי שמתאים לקהל אפשר לבנות סביבו את ההרצאה, הדוגמאות (שיגיעו מעולם התוכן של הקהל שלכם), והקריאה לפעולה שבה תבקשו מהמאזינים לקום ולפעול כדי לשפר את מצבם הכלכלי (או כל רעיון אחר שניסיתם להעביר). 

3. בצע אימון יבש אחד לפחות

גם אם על הנייר כתבתם תקציר הרצאה ושקפים וזה נראה מעולה, אל תשכחו שאתם גם בני אדם - ובני אדם טועים. רף הריכוז שלנו משתנה לאורך זמן וכשאנו כותבים הרצאה קשה מאוד לשמור על ריכוז גבוה לאורך כל הדרך. מכירים את זה שאתם קוראים ספר, ואז מגלים שעופפתם בשתי פסקאות האחרונות וחוזרים אחורה ? כך קורה גם כשכותבים שקפים. ההבדל הוא שכשזה קורה בכתיבה רצף הטיעון נשבר, ופעמים רבות קשה לנו לגלות את השבירה. 

הדרך היחידה להבין שמשהו "לא עובד" ברצף הטיעון שלכם או באופן שבו אתם מעבירים את הרעיון המרכזי שבחרתם, היא לנסות בקול רם להעביר את ההרצאה עם השקפים, לפחות פעם אחת. בדרך זו אתם תגלו פתאום ששקף מסוים פשוט יושב במקום הלא נכון, או שצריך לוותר עליו לחלוטין. 

בשורה התחתונה עלינו לזכור שהרצאה היא העברה של רעיון לאנשים שרוצים לשמוע אותו. אם תבחרו רעיון מתאים לאנשים הרלוונטיים, ותעבירו אותו בצורה שהם יבינו, יש סיכוי טוב שההרצאה שלכם תהיה מסמר הערב. 

יום שבת, 4 במאי 2013

למה כל כך קשה לנו ללמוד באמצעות מחשב ?

אינני זוכר את הפעם האחרונה שהזמנתי חופשה דרך סוכן נסיעות. גם לא את הפעם האחרונה שהזמנתי כרטיסים למופע דרך מוכר אנושי או שהתקשרתי למוקד כדי לבקש מספר טלפון. אני זוכר בוודאות שבעבר הרחוק היית צריך לדבר עם אנשים בשביל כל אחת מפעולות אלו (ורבות נוספות), ואני בהחלט לא מתגעגע.

למרות שטכנולוגיות למידה באמצעות מחשב קיימות כבר משנות ה-60. למרות שלמידה ממחשב היא היום אופציה ריאלית, איכותית ואפקטיבית ללמידה, ולמרות שכל הכלים זמינים - רובנו עדיין מבצעים למידה ממוקדת בכיתות מול מדריכה או מדריך. 

האם המדריכים בדרך להפוך לסוכני הביטוח הבאים ? אני חושב שיש עוד זמן. הנה כמה סיבות מדוע.

1. למידה זה לא כזה כיף.

למרות שאנחנו נורא אוהבים לשמוע על דברים חדשים ומגניבים, ואולי לשחק עם רעיונות חדשים או לטעום אותם בקטנה, למידה - במובן הזה של התעמקות ורכישת מיומנות חדשה עד שזו הופכת לטבע שני - זה דבר מאוד קשה. 

אני ניסיתי ללמוד פעם לנגן על גיטרה. גיליתי כמה זה קל לנגן 3 אקורדים כדי לשיר מסביב למדורה, ובאותה נשימה גיליתי גם כמה השקעה צריך כדי לנגן באמת. השקעה מהסוג של ביצוע אותה פעולה שוב. ושוב. ושוב. זה נראה מיותר אבל רק כך לומדים.

אז איך מדריך אנושי עוזר ? קל יותר לעשות דברים שנראים מיותרים כשמישהו אחר מבקש את זה מאתנו. אין לי הסבר לתופעה הזאת. 

2. הרבה יותר קל לחתוך באמצע משיעור ממוחשב.

כל עוד ההרצאה לא מזעזעת, מעטים מאתנו חותכים באמצע. זה כמעט לא דורש מאמץ להמשיך להקשיב. במחשב ? שניה וחצי של שעמום ואתה סוגר את הלומדה (או מתחיל להעביר קדימה את הסרטון, לראות אם ההמשך יותר מעניין). 
אם נשלב את זה עם סעיף (1) נגלה שכמעט בלתי אפשרי ללמוד ממחשב. חלק מחווית הלמידה תהיה משעממת, וכשכל כך קל לחתוך הסיכויים ללמידה אפקטיבית נמוכים מאוד.

3. למה לדחות למחר מה שאפשר לדחות למחרתיים ? 

אחד ההרגלים שסיגלתי במהלך 12 שנים במערכת החינוך נקרא דחיינות. הרעיון פשוט, אם יש לך מטלה לעשות, עדיף לעשות אותה כמה שיותר קרוב למועד ההגשה: מי יודע, עד אז אולי הכלב ימות, הפריץ ימות או שיבוא משיח. מה שבטוח אין טעם להתאמץ לחינם. 

אינני חושב שאני היחיד שכשעומדת מולו משימה לא כיפית, שאפשר לדחות אותה, יבחר באפשרות הדחייה. ועכשיו תגידו לי - מה יותר קל לדחות: שיעור ממוחשב שאפשר לפתוח בכל רגע נתון, או קורס שמועבר היום ואחרי זה לא תהיה עוד הזדמנות ? 

האם תוכנות מחשב, אם כן, יוכלו אי פעם להחליף מדריכים בשר ודם ? רק הזמן יגיד. בינתיים, בית ספר אחד ללימוד שפות כבר החליט לפתור את רוב הבעיות שהוצגו על ידי שילוב: לומדים באמצעות מחשב בכיתה עם מדריך אנושי שמשגיח שתשב ללמוד כל השעה. אולי באמת כך יראו לימודי העתיד. 

יש לכם רעיונות נוספים איך לשפר את חווית הלמידה באמצעות מחשב ? ספרו לי עליהם בתגובות !