באחת הנסיעות השבוע שמעתי את ורדה רזיאל ז'קונט מדברת ברדיו. המאזינה שהתקשרה היתה מודאגת מאחר ובן זוגה לא מגיע אתה לארוחות משפחתיות. ורדה כמובן המליצה לזרוק אותו. הסיבה האמיתית, הסבירה ורדה, שאם לא מספיק אכפת לו מזוגתו כדי להתאמץ ולהיות עם משפחתה — המשך חייהם המשותפים יהיה מאתגר.
ורדה איננה לבד בסיפור הזה. יש אנשים רבים שדברים קטנים שנעשים לא בסדר יגרמו להם תחושה של חוסר אכפתיות. זו בדיוק התחושה ההפוכה למה שאנו רוצים לשדר כשאנו מעבירים הרצאה.
אז כדי שלא נצטרך לזלזל בקהל שלנו — קבלו 5 טיפים שיראו שאכפת לכם.
אתם כמובן לא חייבים להוציא את חליפת 3 החלקים שקניתם לחתונה לכל אירוע של דיבור מול קהל, אבל בהחלט חשוב להגיע נקיים, לבושים ומריחים טוב. השקעה בהופעה מראה שאכפת לכם מהקהל שלכם.
מאחר ואנשים נוטים להאמין לאחרים שנראים כמוהם, כדאי להתלבש קצת יותר יפה מהקהל שלכם. למה קצת יותר יפה ? כי אתם אף פעם לא יודעים איך אנשים בקהל יתלבשו כשאתם יוצאים מהבית, ובהנחה וטעיתם בניתוח, עדיף להתלבש קצת יותר מסודר מאשר קצת פחות מסודר.
עוד דבר שכדאי לחשוב עליו הוא מסרים של לבוש. כמו שלא היית לובש חולצה של מכבי ביציע של הפועל, שים לב למסרים שאולי כתובים על החולצה שיכולים לרמז לשייכות ארגונית שתעורר אנטגוניזם אצל הקהל שלך (אלא אם כן הפרובוקציה היא חלק מהמסר).
שין קובוטה (בתמונה למעלה) הוא חוקר מדוזות שמגיע לכל ראיון או הרצאה חבוש בכובע בצורת מדוזה וחלוק לבן. זה נשמע טפשי אבל מראה לאנשים כמה אכפת לו מהמדוזות ומהקהל שלו.
כולם יודעים שלאחר זה לא טוב, אבל הסוד האמיתי בלהגיע בזמן הוא להבין מהו הזמן. להרצאה שנקבעה לשעה עשר בבוקר הזמן המומלץ להגעה הוא תשע וחצי (30 דקות לפני). כל דקה אחרי צריכה להיחשב איחור.
אנו נוטים לשכוח זאת אבל כשאתם מגיעים להרצות זה לא כמו להגיע לאירוע חברתי. לפני ההרצאה צריך לבדוק שכל הציוד עובד, שהמקרן נראה כמו שציפיתם, שהמחשב שלכם מתחבר אליו ושהחדר מסודר כראוי.
אם מדובר במקום שאתם מגיעים אליו פעם ראשונה, נסו להגיע אפילו שעה קודם. אתם לא יודעים איך יהיו הפקקים, החנייה ואם לא תסתבכו בדרך.
שגיאות כתיב במצגת קורות לכל אחד שכותב מצגת בפעם הראשונה. בקריאה שנייה אנו יכולים לאתר אותן, בקריאה שלישית נאתר עוד כמה ובקריאה רביעית או חמישית כבר לא יהיו שגיאות כתיב.
יש מרצים שמחכים לפעם החמישית שהם יעבירו את ההרצאה כדי לקרוא את המצגת בפעם החמישית, וכך הקהל בפעמים הראשונות סובל. הגהה טובה ושיתוף המצגת עם חברים ואנשים מהתעשייה לפני ההרצאה יעזרו לך להימנע ממצבים מביכים.
הדבר הכי קל כשכותבים מצגת הוא ללכת עם תבנית ברירת המחדל של Power Point ולייצר מצגת שנראית כמו אוסף אין-סופי של בולטים. יש כמובן הרבה בעיות במצגות מסוג זה, אבל בעייה שלא מדברים עליה היא בעיית האכפתיות.
אם אני יושב בהרצאה ועומד מולי מרצה עם מצגת שלקח לו 10 דקות לכתוב (כי הוא פשוט כתב פנימה את כל הנקודות שהוא יודע על הנושא שעתיים לפני ההרצאה), זה מיד נותן הרגשה של חוסר אכפתיות.
לא צריך להיות מעצבים כדי להשקיע קצת בתבנית יפה, צבעים חיים וחשיבה מראש על מבנה המצגת.
זה נשמע כמעט הזוי אבל מרצים רבים מגיעים להרצאות לא מספיק מוכנים, ובכך מבזבזים את הזמן שלהם ושל הקהל שלהם. אם יש דבר אחד שמראה יותר מכל על זלזול זה הגעה לא מוכנים להרצאה.
כתבתי כאן בעבר על טכניקות מומלצות כיצד להתכונן להרצאה. הדבר החשוב הוא תרגול מקדים (לא מול קהל) כדי להבין אם מה שכתבתם בכלל מסתדר עם הזמנים והגיוני.
כל אחת מהנקודות דורשת השקעה מעבר לזמן ההרצאה בהכנה שלפני. בעולם של דיבור מול קהל, כל נקודה שתזניחו משדרת מסר של חוסר אכפתיות. אם אתם רוצים שיקשיבו לכם, תראו קודם שאכפת לכם מהקהל.
ורדה איננה לבד בסיפור הזה. יש אנשים רבים שדברים קטנים שנעשים לא בסדר יגרמו להם תחושה של חוסר אכפתיות. זו בדיוק התחושה ההפוכה למה שאנו רוצים לשדר כשאנו מעבירים הרצאה.
אז כדי שלא נצטרך לזלזל בקהל שלנו — קבלו 5 טיפים שיראו שאכפת לכם.
1. השקיעו בהופעה
אתם כמובן לא חייבים להוציא את חליפת 3 החלקים שקניתם לחתונה לכל אירוע של דיבור מול קהל, אבל בהחלט חשוב להגיע נקיים, לבושים ומריחים טוב. השקעה בהופעה מראה שאכפת לכם מהקהל שלכם.
מאחר ואנשים נוטים להאמין לאחרים שנראים כמוהם, כדאי להתלבש קצת יותר יפה מהקהל שלכם. למה קצת יותר יפה ? כי אתם אף פעם לא יודעים איך אנשים בקהל יתלבשו כשאתם יוצאים מהבית, ובהנחה וטעיתם בניתוח, עדיף להתלבש קצת יותר מסודר מאשר קצת פחות מסודר.
עוד דבר שכדאי לחשוב עליו הוא מסרים של לבוש. כמו שלא היית לובש חולצה של מכבי ביציע של הפועל, שים לב למסרים שאולי כתובים על החולצה שיכולים לרמז לשייכות ארגונית שתעורר אנטגוניזם אצל הקהל שלך (אלא אם כן הפרובוקציה היא חלק מהמסר).
שין קובוטה (בתמונה למעלה) הוא חוקר מדוזות שמגיע לכל ראיון או הרצאה חבוש בכובע בצורת מדוזה וחלוק לבן. זה נשמע טפשי אבל מראה לאנשים כמה אכפת לו מהמדוזות ומהקהל שלו.
2. הגיעו בזמן
כולם יודעים שלאחר זה לא טוב, אבל הסוד האמיתי בלהגיע בזמן הוא להבין מהו הזמן. להרצאה שנקבעה לשעה עשר בבוקר הזמן המומלץ להגעה הוא תשע וחצי (30 דקות לפני). כל דקה אחרי צריכה להיחשב איחור.
אנו נוטים לשכוח זאת אבל כשאתם מגיעים להרצות זה לא כמו להגיע לאירוע חברתי. לפני ההרצאה צריך לבדוק שכל הציוד עובד, שהמקרן נראה כמו שציפיתם, שהמחשב שלכם מתחבר אליו ושהחדר מסודר כראוי.
אם מדובר במקום שאתם מגיעים אליו פעם ראשונה, נסו להגיע אפילו שעה קודם. אתם לא יודעים איך יהיו הפקקים, החנייה ואם לא תסתבכו בדרך.
3. בצעו הגהה למצגת. ושוב. ושוב.
שגיאות כתיב במצגת קורות לכל אחד שכותב מצגת בפעם הראשונה. בקריאה שנייה אנו יכולים לאתר אותן, בקריאה שלישית נאתר עוד כמה ובקריאה רביעית או חמישית כבר לא יהיו שגיאות כתיב.
יש מרצים שמחכים לפעם החמישית שהם יעבירו את ההרצאה כדי לקרוא את המצגת בפעם החמישית, וכך הקהל בפעמים הראשונות סובל. הגהה טובה ושיתוף המצגת עם חברים ואנשים מהתעשייה לפני ההרצאה יעזרו לך להימנע ממצבים מביכים.
4. השקיעו קצת בעיצוב
הדבר הכי קל כשכותבים מצגת הוא ללכת עם תבנית ברירת המחדל של Power Point ולייצר מצגת שנראית כמו אוסף אין-סופי של בולטים. יש כמובן הרבה בעיות במצגות מסוג זה, אבל בעייה שלא מדברים עליה היא בעיית האכפתיות.
אם אני יושב בהרצאה ועומד מולי מרצה עם מצגת שלקח לו 10 דקות לכתוב (כי הוא פשוט כתב פנימה את כל הנקודות שהוא יודע על הנושא שעתיים לפני ההרצאה), זה מיד נותן הרגשה של חוסר אכפתיות.
לא צריך להיות מעצבים כדי להשקיע קצת בתבנית יפה, צבעים חיים וחשיבה מראש על מבנה המצגת.
5. והטיפ החשוב ביותר: הגיעו מוכנים
זה נשמע כמעט הזוי אבל מרצים רבים מגיעים להרצאות לא מספיק מוכנים, ובכך מבזבזים את הזמן שלהם ושל הקהל שלהם. אם יש דבר אחד שמראה יותר מכל על זלזול זה הגעה לא מוכנים להרצאה.
כתבתי כאן בעבר על טכניקות מומלצות כיצד להתכונן להרצאה. הדבר החשוב הוא תרגול מקדים (לא מול קהל) כדי להבין אם מה שכתבתם בכלל מסתדר עם הזמנים והגיוני.
כל אחת מהנקודות דורשת השקעה מעבר לזמן ההרצאה בהכנה שלפני. בעולם של דיבור מול קהל, כל נקודה שתזניחו משדרת מסר של חוסר אכפתיות. אם אתם רוצים שיקשיבו לכם, תראו קודם שאכפת לכם מהקהל.