יום שבת, 27 ביולי 2013

מדריך: 10 עצות למדריכי וידאו מקצועיים


אז אתם רוצים להקליט מדריך וידאו. במקרה שלי הצורך עלה מבקשות של תלמידים - במהלך הקורס רואים הרבה הדגמות וחומר, ולא תמיד כולם זוכרים את הכל בסוף. מדריכי וידאו מאפשרים לאנשים להיזכר בחומר גם אחרי הקורס ולראות את הדברים החשובים בצורה מעניינת יותר מטקסט יבש.

כדי שזה יצליח, מדריכי הוידאו שלכם צריכים להיות מעניינים, אינפורמטיביים, מדויקים וכיפיים לצפייה.

מדריך הוידאו הראשון שהקלטתי לא היה מוצלח. למעשה הוא היה כל כך גרוע שהלקוח שביקש ממני את המדריך מעולם לא השתמש בו (ואף דאג להבהיר לי זאת בשיחת טלפון מאוד לא נעימה). מאז אני חושב שהשתפרתי מאוד. אז כדי לתת לכם נקודת התחלה טובה יותר מזו שלי היתה, קבלו 10 עצות להקלטת מדריך הוידאו המקצועי הראשון שלכם.

1. בואו נתחיל מהקהל

הדבר הכי קשה כשמתחילים להקליט מדריך וידאו הוא להחליט מה להשאיר בחוץ. לא משנה איזה תוכן תרצה להעביר, יהיו חלקים שידרשו ידע קודם. אם תתחילו להסביר כל פיסת ידע קודם הדרושה להבנה אתם תאבדו צופים. מצד שני, אם תדלגו על דברים שהצופים שלכם לא יודעים גם תאבדו צופים.

העצה שלי כאן היא לא לפחד לאבד צופים. הדרך הנכונה היא להתחיל ממישהו ספציפי (עדיף שאתם מכירים) שאתם חושבים שיתעניין בסרטון שלכם, להשאיר את אותו הבן אדם בראש ולהניח ידע מוקדם לפי אותו הבן אדם שעבורו אתם מקליטים. כך לפחות יהיה מאזין אחד שלא יסגור את הסרטון באמצע.

2. קבעו זמנים קשיחים


למרות שזה מפתה פשוט להדליק את המיקרופון ולהתחיל לדבר ברגע שבחרנו קהל, יש עוד החלטה אחת חשובה שעליכם לקבל לפני שתוכלו להתחיל.
הנסיון שלי הראה שאם פשוט מקליטים ורואים כמה זמן זה לוקח קשה לייצר תהליך של שיפור. אבל, אם החלטנו על מסגרת זמן, יהיה לנו הרבה יותר קל להקליט כמה טייקים ולראות מה מהם יצא יותר טוב.
מסגרת זמן גם עוזרת למקד את הקהל שלנו. יש אנשים שישמחו לראות מדריך של 4-5 דקות על נושא ספציפי (אני ביניהם), ומצד שני יש אנשים שיעדיפו הסבר מלא של 35-40 דקות. הכל עובד כל עוד אתם עקביים.

3. עכשיו הקליטו טייק או שניים, ואז כתבו את התסריט


על פניו זה נשמע הפוך - לא עדיף קודם לכתוב מה רוצים להגיד לפני שמקליטים ? לי לפחות הנסיון הראה הפוך. אם אני מתחיל מלחשוב מה אני רוצה להגיד זה יכול לקחת הרבה מאוד זמן והתלבטויות, ובסוף אני לא אקליט את המדריך.
לעומת זאת, אם אני מתחיל מלהקליט דרך הדיבור וההסבר אני כבר מבין טוב יותר במה כדאי להתמקד ואיזה נקודות יותר קשות או קלות להבנה.
בצורה כזו הרבה יותר קל לכתוב את התסריט, ואז להמשיך בהקלטות עד שיוצא משהו שאתם שמחים אתו.

4. ועוד מילה על הקהל: דאגו שיהיה קל לנווט לכל חלק במדריך


אם החלטתם על מדריך של 4 דקות אין ממש מה לנווט, אבל אין כמעט נושא שאפשר להסביר אותו טוב ב-4 דקות בלבד. אפשרי להקליט אוסף מדריכים נפרדים וקצרים, או אופציה אחרת שעובדת היא להציג "תוכן עניינים" לוידאו. שקף ראשון הכולל את רשימת הנושאים ובאיזה נקודת זמן מועבר כל נושא.
בכל מקרה יש להבהיר בתחילת כל נושא שמתחילים נושא ומה הולך להיות בו, וכמובן בסיום מה ראינו עם סיכום ביניים (בדיוק כמו בהרצאה רגילה).

5. שקט בשידור - עדיף שלא.


הנקודה הזאת בעיניי מאוד שונה מאשר כשעומדים מול קהל בהרצאה פרונטלית. בעוד שבעמידה רגילה מול קהל מותר ואף רצוי לתת לדיבור לנוח קצת (זה עוזר גם למאזינים וגם לכם). הפסקה של 4-5 שניות במדריך וידאו מרגישה מוזר.
אם זה חד פעמי ואחרי זה חוזרים לדבר לא קרה כלום, אבל הפסקות תכופות פשוט יגרמו לאנשים לעשות דברים אחרים תוך כדי הצפייה במדריך, מה שלא תמיד מומלץ.
במדריכי וידאו קצרים אין בעייה, אבל אם אתם מקליטים מדריך ארוך נסו לחשוב על פיצול לכמה טייקים.

6. אין טעם להתאמץ להקליט פנים.


למרות שיש אנשים שזה מצליח להם, והפנים הנעימות שלהם מוסיפות פן אישי למדריך, אני חושב שבמדריך וידאו טכני זה מיותר. עדיף לתת לצופים להתמקד במה שחשוב, ולא לחשוב אם הבעת הפנים שלכם היתה מתאימה לקטע או לא.
מה גם שתוספת וידאו ממצלמת המחשב דורשת לכוון אותה בצורה מסוימת, לארגן את החדר בצורה מתאימה ועוד המון דברים קטנים שיכולים להתקלקל.

7. אין תחליף למיקרופון טוב.


הקול שלכם יישמע אחרת לגמרי במיקרופון הפנימי של המחשב לעומת מיקרופון חיצוני, וגם בחיצוניים יש פערי איכות. אני לא חושב שחייבים ללכת על ההכי טוב כאן, מיקרופון חיצוני שמתחבר ל USB בהחלט מספיק.
מה שכן מומלץ זה מיקרופון שייצמד לראש (למשל אלה עם האוזניות). כך אתם משאירים את הידיים פנויות להקליד או להעביר שקפים תוך כדי שמדברים.

8. אין תחליף לתוכנת עריכה טובה.


בין אם מדובר בהדבקה של כמה טייקים או חלקים מכל טייק, שינויי ווליום כתוצאה מקירבה (או ריחוק) מהמיקרופון, מחיקת רעשי רקע מיותרים - תוכנת עריכה טובה יכולה לעשות פלאים למדריך שלכם.
אם בכל זאת החלטתם ללכת על משהו בסיסי - וודאו שהתוכנה מצליחה לקודד את הסרט כך שהוא ישמור על איכותו גם אחרי העלאה לאינטרנט (יוטיוב או וימאו). אין דבר יותר מתסכל מלהקליט אוסף סרטונים גדול ואז לגלות שאי אפשר לראות את הטקסט שעל המסך.

אם אתם במק התוכנה המוצלחת ביותר נקראת Screen Flow:
http://www.telestream.net/screenflow/

9. נסו לצפות בסרטונים בעצמכם.


לא באותו רגע שהקלטתם (בייחוד אם ניסיתם הרבה טייקים כי אז אתם כבר משוחדים). אחרי שהגעתם לתוצאה משביעת רצון, התרחקו מהמחשב לכמה שעות ואז חזרו לצפות בזה. עדיין מרוצים ? מעולה אפשר להעלות לרשת.

10. והכי חשובה ההתמדה.


אני יודע שאני עברתי דרך ארוכה עם מדריכי וידאו. היום כבר יותר קל לי להקליט והסרטונים יוצאים מוצלחים בהרבה ממה שהיו כשהתחלתי. הדרך הנכונה להתקדם היא פשוט להתמיד ולהקליט עוד סרטונים (כולל על נושאים נוספים). כמו הרבה דברים בחיים גם מדריכי וידאו זה כנראה עניין של נסיון.

אלה מכם שיודעים לכתוב קוד מוזמנים לצפות במדריכי הוידאו שאני הקלטתי ולספר מה דעתכם בלינק:
http://mobileweb.ynonperek.com/videos

שכחתי משהו ? חושבים אחרת ? מסכימים עם העצות ? ספרו לי על זה בתגובות !



יום שבת, 20 ביולי 2013

מקרן ומצב רוח טוב. רשימת מלאי למרצים.


לא פעם אני מגיע לשמוע הרצאה בכנס או אירוע אחר, ולמרות שהמרצה מוכשר והתכונן והכל אמור היה להיות מעולה, אנחנו נתקלים בבעיות טכניות שפוגעות בחוויה. הנה מספר דוגמאות.
מרצה אחד הגיע השבוע להעביר מצגת בכנס. כל השבוע שלפני הוא ישב לשפר את השקפים, לעבוד על הטקסטים ולהכין הרצאה מאוד מוצלחת. מה הבעייה ? כשהגיע המרצה להתחיל לדבר התברר שיש בעייה בחיבור של המחשב, וצריך להשתמש במחשב חלופי. 20 דקות יקרות מההרצאה שתוכננה הושקעו בנסיון לפתור את תקלת המחשוב, בסופו של דבר ההרצאה עברה ממחשב חלופי אבל קיצור זמן ההרצאה פגם במסר הכללי.

וכל זה מתגמד לעומת כנס הלינוקס של שנה שעברה בו המחשב שעליו הוקרנה המצגת היה מאחורי הקהל. רוב המרצים שהגיעו לדבר ניסו לאותת בתנועות ידיים לבן אדם שישב ליד המחשב מתי צריך להעביר שקף. זה היה מעצבן למרצים כמו גם לקהל.

המשותף למקרים אלו (ועוד עשרות שקורים בכל חודש) הוא אופטימיות יתר של המרצה. אופטימיות שיהיה מחשב בחדר ההרצאות, שיהיה לוח לכתוב עליו (וטושים שעובדים), שתהיה רשת זמינה ועוד ועוד. הבעייה שלא משנה כמה נשאל הכל מראש, תמיד שוכחים משהו.

אז בשביל שהכל ילך חלק להרצאה הבאה שלך, הנה רשימת מלאי קצרה שכדאי תמיד להחזיק בתיק, ממוינת לפי סדר חשיבות:

1. (אם צריך רק שקפים) המצגת בפורמט PDF על Disk on key


נשמע פשוט נכון ? אין לכם מושג כמה זמן יקר בפתיחת ההרצאה יכול להיחסך אם יהיה לכם דיסק און קי פשוט עם השקפים שלכם בפורמט PDF. אפשר לחבר אותו כמעט לכל מקום, והיום כמעט לכולם יש דרך להציג קבצי PDF.
למרות הפשטות יש שתי טעויות נפוצות שמרצים עושים בסעיף זה: הפורמט והמדיום.

לגבי הפורמט זה מאוד מפתה להגיע עם קובץ PPT, אבל אתם אף פעם לא יודעים איזה מערכת הפעלה או גירסא של אופיס תהיה על המחשב שעליו תרצו להקרין. חוסר תאימות בגירסאות יכול בקלות להפוך מצגת מוצלחת לבלאגן, והמרצה במקום להתמקד במסר מתחיל להתנצל "כן אצלי באופיס הכל היה בסדר".

לגבי המדיום יש מרצים שמעדיפים לשים את המצגת (כקובץ PDF) זמינה להורדה באינטרנט. זה לא רעיון טוב כי יכול להיות שלא יהיה אינטרנט זמין או שהאינטרנט לא יעבוד או יהיה איטי מדי.

בקיצור דיסק און קי עם קובץ PDF. בתיק. שימו עכשיו אחד. אני אהיה פה כשתחזרו.

2. מחשב להקרנה


למרות שבדרך כלל באולם ההרצאות יהיה מחשב - הרבה יותר כיף לדבר ממחשב שאנחנו מכירים. זה חשוב במיוחד אם מדובר בהרצאה שכוללת חוץ משקפים גם הדגמות או הצגה של תוכנות.
הבעייה כאן בדרך כלל איננה במחשב אלא ביכולת לחבר אותו למקרן. מסתבר שיש עולם שלם שיכול להשתבש בחיבור הפשוט הזה (סוג חיבור, רזולוציה וכו').
וודאו שאתם מגיעים עם כל הכבלים הרלוונטיים והמתאמים הרלוונטים למחשב שלכם. כמו כן, ודאו שאתם יודעים לשחק עם הגדרות הרזולוציה במחשב ומגיעים לכנס לפני הזמן כדי לחבר ולראות שהכל עובד.

3. שלט למצגת


המכשיר הקטן הזה יחסוך לכם לעמוד ליד המחשב בשביל להחליף שקפים, אבל הוא מציל חיים של ממש בכנסים בהם המחשב רחוק מכם. יש הרבה דגמים, אני משתמש בזה:
http://www.kama.co.il/product_details.php?product=150681
הסיבה ? החלק שמתחבר למחשב ב USB נכנס לתוך השלט בזמן שאינו בשימוש. זה שומר על ה USB שלא יתקלקל.
והכי חשוב לא לשכוח סוללות ספייר.

4. אינטרנט


היום כבר אפשר להביא אינטרנט וגם די בקלות. כל סמארטפון מצויד ביכולת לפתוח נקודת גישה אלחוטית, והמחמירים יכולים לקנות נטסטיק. אם אתם מתכננים להשתמש בטלפון אל תשכחו להביא לו גם מטען.

ועוד כמה דברים שבטח תמצאו אותם שימושיים:

5. שעון שולחני למדוד זמן
6. טושים מחיקים
7. מחק ללוח מחיק
8. בקבוק מים
9. תפוח (או נשנוש קטן אחר)
10. חולצת גיבוי אם ההרצאה היא אחרי ארוחה

זו הרשימה שלי. הצעות או תוספות יתקבלו בשמחה בהערות!

יום שבת, 13 ביולי 2013

איך לדבר כמו מומחה על כל נושא שבעולם

כשלמדתי בתיכון לא כל כך אהבתי להכין שיעורי בית. לרוב האנשים זה לא הפריע פרט למורה למתמטיקה, שמשום מה תמיד בתחילת השיעור היתה מתעניינת אם הפעם לשם שינוי הכנתי שיעורים. מאחר ולא רציתי לאכזב אותה, עניתי בכל פעם שפתרתי רק חלק מן התרגילים. אם בשלב בדיקת השיעורים היא היתה מזמינה אותי ללוח להציג פתרון לתרגיל מסוים, תמיד יכולתי לענות שהתרגיל הספציפי הזה היה בחלק שלא פתרתי. 

לא לדעת כלום על נושא מסוים זה בעקרון לא נורא. יש נושאים שאני לא מבין בהם כלום, נושאים אחרים שאני מבין בהם מעט, ויש גם מעט נושאים שאני מבין בהם די טוב. מטבע הדברים, הכי קל לדבר על הסוג השלישי - אבל, מה קורה אם עולה הצורך לדבר גם על נושא שאתם לא הכי מומחים בו ? 
לדוגמא: החברה שבה אתם עובדים רוצה להציג בכנס כדי לצבור פרסום, והבוס החליט שדווקא אתם האנשים המתאימים ביותר לדבר בכנס. אה ושכחנו לספר, שנושא ההרצאה הוכתב על ידי מארגני הכנס. 

הרבה אנשים שאני מכיר ייבהלו מהאתגר. הפחד הוא תמיד לגמור כמו באותו שיעור מתמטיקה, רק בהיפוך הכסאות: תלמיד ישאל אותך שאלה ותצטרך להסביר במבוכה שאתה יודע רק חלק מן הנושא, והשאלה נמצאת בחלק שעליו לא התכוננת. לא כיף גדול.

זה כמובן לא חייב להיות כך.

אנשים מגיעים להרצאה מכל מיני סיבות, אחת מהן היא ללמוד משהו חדש. בתור מרצה למדתי שהמשהו החדש הזה ממש לא צריך להיות גדול - ואף עדיף שיהיה כמה שיותר קטן.
הדבר החשוב הוא להעביר רעיון טוב בצורה מעניינת.

בואו נחזור לחבר שלי שנדרש להעביר הרצאה על נושא שאינו מומחה בו, בכנס שהאנשים שמגיעים מכירים את אותו הנושא פחות או יותר באותה רמה כמו אותו חבר. כל מה שאותו חבר צריך לעשות כדי להעביר הרצאה טובה, הוא למצוא רעיון אחד, נקודת היאחזות אחת, שיחדשו או ישנו משהו לבאי הכנס, ולהעביר רעיון זה בצורה מעניינת. ככל שהרעיון קטן יותר, כך יהיה קל יותר לחבר להבין אותו ולהעביר אותו. 

אני אסביר באמצעות דוגמא: דוד הוא סוכן ביטוח המומחה בביטוחי רכב. בפירמה שבה הוא עובד החליטו להתרחב לתחום ביטוחי המשכנתאות. כדי להתחיל למצוא לקוחות הבוס הגדול החליט שנציג החברה חייב להעביר הרצאה בכנס על הזדמנויות בתחום הדיור (הרבה נוטלי משכנתאות לעתיד יהיו שם חשב הבוס, אז כדאי שיכירו את השם שלנו). מאחר ואיש בחברה לא מבין גדול בביטוחי משכנתאות, ודוד הוא סוכן מצטיין, הבוס תפס אותו לשיחה והטיל על דוד את המשימה.

יש אנשים שיבהלו מהמשימה, אך לא דוד שלנו. הוא הבין שאם יביא לקוחות מהכנס יש לו סיכוי טוב לקידום. השאלה: איך יוכל סוכן ביטוח רכב לדבר על שוק הדיור ?. דוד נזכר בפרסומת של מיקי חיימוביץ על ביטוח משכנתא ומיד התחיל לבדוק את התחום. הוא עבר על פוליסות ממספר חברות, גילה את המורכבות אבל גם את ההבדלים בפוליסות, ועבור כל סעיף שונה התחיל לבדוק באינטרנט האם היו תביעות בסעיף זה. 
לבסוף, מצא דוד את סעיף ביטוח צד ג' בביטוחי משכנתאות. הבנקים לא כוללים אותו, הפרטיים כן. נשמע כמו משהו שיכול להיות מעניין. 
דוד ניצל את מיומנויותיו בתור סוכן ביטוח להבין כמה תביעות היו על הסעיף הזה בשנה האחרונה, כמה אחוז מהאנשים קיבלו כספים או הפסידו בזכות ביטוח כזה או אחר, ולבסוף הגיע לנושא המרכזי של הרצאתו: "האם כדאי לעשות ביטוח משכנתא בבנק - התשובה האמיתית". 
במהלך ההרצאה, יציג דוד את כל הנתונים שגילה אודות סעיף ביטוחי צד ג בביטוח המשכנתא. למרות שהוא אינו מוכר ביטוחי משכנתא, הוא כבר יודע מספיק כדי לחדש לבאי הכנס דבר או שניים, וגם לענות על שאלותיהם. 

הרצאה מול קהל היא הרבה פעמים הזדמנות לקידום אישי או עסקי. אם היא הגיעה אליכם אני ממליץ לא לוותר עליה. גם אם ההרצאה לא בדיוק על הנושא שאתם מומחים בו, תמיד תוכלו למצוא תת-תחום מספיק קטן בתוך נושא ההרצאה, שבאמצעות שילוב של מחקר עיקש עם כישוריכם ומומחיותכם, תוכלו לגלות ולספר עליו משהו מעניין לקהל שלכם.

וכשזה קורה אל תשכחו להזמין אותי לשמוע :)

יום שבת, 6 ביולי 2013

רוצה שיקשיבו לך ? 3 טיפים שיעזרו לאנשים לסמוך עליך בהרצאה הבאה

השאלה הראשונה שנתקלתי בה השבוע כלל לא היתה קשורה לחומר הלימוד. התחלתי קורס חדש מול קבוצה חדשה, ועוד לפני המשפט השני שאל אותי אחד המשתתפים: ”מי אתה?“. עכשיו במהלך השנים למדתי שכששואלים אותי ”מי אתה“ לא מתכוונים להיבט הפילוסופי של מי אני בכלל בעולם. כוונת השואל פשוטה בהרבה. לפני שנדבר על השאלה הזו, בואו אספר לכם איך הקורס נגמר. 

תגלגלו 5 ימים קדימה לשיחה אישית שלי עם הבחור (שבמהלך הימים התגלה כתלמיד מאוד מוכשר), בה הוא סיפר לי כי בפעם הקודמת שהיה בקורס, היתה תחושה שהמדריך הגיע רק בשביל להקריא את הספר, וזה היה די משעמם. הוא התעניין מי אני כי רצה לוודא שאני הולך ללמד חומר שאני גם עוסק בו בשוטף. כך, לדעתו, גדולים הסיכויים שהקורס יהיה מעניין ורלוונטי. 

אם נחזור לשאלה - כשאותו תלמיד שאל ”מי אתה“ הוא בעצם התכוון ”האם אני יכול לסמוך עליך שתלמד דברים מעניינים“. והחלק החשוב בשאלה זו הוא דווקא הראשון.

זה נורא מלחיץ להגיע למקום בו אתה זר ולבד, מוקף בזרים, ועומד לתת מזמנך היקר כדי להקשיב למישהו זר מבלבל את המוח. זרים, הרי, מהווים סכנה. מי יודע איזה שטויות המרצה הזה הולך לדבר עכשיו. מי יודע אם הוא לא פה רק בשביל לבזבז את זמני או למכור לי שטויות או לקדם אינטרסים או לעשות עליי קופה.
מי אתה היא הדרך שלנו לבקש מאותו זר להזדהות, להוכיח שהוא אחד משלנו. עד שזה יקרה, יהיה קשה מאוד להתרכז בדברים שהוא הולך לספר.

עם השנים גיליתי שהתשובה לשאלה מי אתה, וההרגעה של הפחד אצל המאזינים, מבוצעים גם בתחילת ההרצאה (בחלק שהמרצה מציג את עצמו), אבל גם לכל אורך הדרך. בתור מרצה עליך להשאר עם האנשים בגובה העיניים, ולתת להם הרגשה שלמרות שאתם בצדדים שונים של הכיתה, לכולכם מטרה משותפת וכולכם שייכים לאותה קבוצה. דיבור בגובה העיניים עוזר לאנשים להקשיב, וכך עוזר למסר שלך לעבור. 

אז בשביל שלא תצטרכו לעבוד קשה, ריכזתי עבורכם 3 טיפים שעוזרים לי לדבר לאנשים בגובה העיניים.

1. השתמש בעולם התוכן של המאזינים.


הדבר הכי חשוב כשרוצים לייצר לכידות הוא להכנס לעולם התוכן של המאזינים שלך. בכל הרצאה המאזינים שלך עוברים מסע, וכדי לעבור אותו יחד אתם כדאי לצעוד באותה הדרך. 
בתור סטודנט התנדבתי בעמותה שסייעה בלימודים לילדים בשכונות מצוקה. גיליתי ששאלה שמתחילה ב”אבא קנה 5 כרטיסים לאופרה…“ הרבה יותר קשה לפתרון מאשר שאלה שמתחילה ב”אבא קנה 5 כרטיסים למשחק של הפועל“. 
רק אם נשתמש בעולם התוכן והמושגים של המאזינים שלנו, הם יתנו בנו את האמון הדרוש לתהליך הלמידה. 

2. אפשר לדעת הרבה מאוד על הקהל לפני שבכלל פגשת אותם.


הרעיון נקרא מחקר קהל והדרך פשוטה. אם יש קבוצה של אנשים שבאה לשמוע משהו, מישהו היה צריך לארגן אותם לבוא, לספר להם על האירוע, לענות על שאלותיהם ואולי אפילו לגבות תשלום בעבור השתתפות. 
לפני ההרצאה דבר עם מי שארגן את הקבוצה ונסה לברר לפרטי פרטים מי האנשים, מה הם יודעים, מה עולם התוכן שלהם, מה מעניין אותם ומול איזה אתגרים הם מתמודדים במהלך היום-יום. 
מחקר קהל טוב הוא הכרחי לבניית הרצאה טובה, שתשתמש בעולם המושגים של הקהל ותדבר לאנשים בגובה העיניים.

3. נסה לזכור שמדובר באנשים שנתקלים ברעיון בפעם הראשונה.


כל הרצאה עוסקת בהעברת ידע, ולכן בהכרח מתחילה בפערי ידע. אתה יודע משהו שהמאזינים שלך לא יודעים, ואתה רוצה להעביר להם את הרעיון החדש הזה. מטבע הדברים, קיימות רמות שונות להכרת רעיון, ואני אניח כאן שאתה יודע די טוב את הדבר שעליו אתה מדבר. 

באחת העבודות בעברי המעסיק הורה לי לפגוש את סוכן הביטוח של החברה כדי להסדיר את ענייני הביטוח והפנסיה שהם משלמים. ישבתי עם הבן אדם כמעט שעה. לא הבנתי כלום. 
בפעם הבאה שאתה כותב הרצאה נסה להזכר בכל ההרצאות שהיית בהן ולא הבנת כלום בגלל פערי ידע. נסה להזכר בפעם הראשונה שנתקלת ברעיון שעליו אתה מדבר, ולשים לב לדברים שהקשו עליך להבין אותו (שהיום נראים מובנים מאליהם). אל תשכח שגם המאזינים שלך הולכים להתקל באותם הקשיים. 

עיקר העבודה שלך כמרצה היא לקחת רעיון שאנשים לא מכירים, ולהעביר אותו לקהל שלך בצורה שיהיה להם קל לעכל ולהבין אותו. לפני שאנשים יכולים להתחבר לרעיון, הם חייבים לתת בך את האמון הדרוש כדי להקשיב לך. 

כששואלים אותך בפעם הבאה ”מי אתה“, נצל את ההזדמנות. ספר את הדברים אודותיך שאנשים יוכלו להתחבר אליהם. והכי חשוב, לעולם אל תשקר (אפילו לא שקר קטן או הסתרת מידע). כשמישהו שואל ”מי אתה“ הוא בסך הכל רוצה לדעת שהוא יכול לתת בך אמון. אל תאכזב אותו.