מה היה קורה אם גם הקהל היה יכול לדבר ?

בשבוע שעבר הלכתי לקנות בתי מנורות חדשים ורציתי לוודא שהם יתאימו לנורות חסכונוית, אז התחלתי להסביר למוכר שאני צריך בית מנורה לנורות חסכוניות, הוא הנהן ואני המשכתי לחפור, סיפרתי לו שזה טוב לסביבה, שיש חוק חדש, שבכלל לא מוכרים נורות לא חסכוניות בחלק מהמקומות - בקיצור חופר. לקח למוכר שנייה וחצי לעצור אותי עם המשפט "הבנתי. בוא נתקדם". 

ואתם יודעים מה ? זה עבד.

והנה רק מספר ימים לאחר מכן ישבתי בהרצאה של חבר שדווקא דיבר מאוד מעניין, ואז ברגע מסוים הוא נתקע. המילים תיארו את אותו הדבר שוב ושוב, ולמרות שכבר הבנתי את הנקודה הרגשתי כמו אותו המוכר שנאלץ לשמוע עוד ועוד הסברים לאותו דבר. 

עכשיו תנו לי לחדד את הנקודה הזו רגע: לא מדובר בהרצאה משעממת או במרצה משעמם. ההיפך הוא הנכון, ודווקא בגלל שההרצאה היתה מרתקת כל כך התחשק פשוט להגיד לו: "אחי הבנתי, בוא נתקדם". מחווה כל כך פשוטה בשיחה בין אנשים היא מורכבת להפליא כשמדובר במרצה וקהל.

כי בתור קהל אתה חושב לעצמך, שאולי תפגע בו, שאולי תבלבל אותו, שאולי שאר האנשים שמקשיבים לא הבינו. אתה נזכר במרצה הזועף שענה בכעס כשפעם אחת כן העזת לבקש שידבר מהר יותר - ומעדיף לשתוק. 

אז במיוחד בשביל המקרים האלה מצורפת רשימה של כל הדברים שאנשים בקהל עושים כשהם רוצים להגיד משהו במקום לדבר:

1. בודקים מה חדש באייפון

כשמרצה מתחיל לברבר הדבר הראשון שאני עושה זה פותח את הטלפון לראות מה חדש בווינט, מתוך הבנה שממילא כלום לא חדש בחדשות, אבל עד שאסיים לבדוק הוא בטח יגיע לדבר שוב על משהו מעניין. 

2. מסתכלים לצדדים בחוסר נחת

אם סיימתי לבדוק מה חדש (כלום), אבל המרצה עדיין חופר על אותה נקודה אין ברירה אלא להסתכל מה כולם עושים: האם כולם מקשיבים בשקיקה ורק אני לא מבין על מה המהומה ? האם כולם עוד בשלב האייפון ? או שמא לפטופים מתחילים להיפתח בקהל.

3. עובדים על הלפטופ

אחרי שלב האייפון מגיע שלב הלפטופ. בניגוד לטלפון המשמש רק לקריאה זריזה של חדשות ומיילים, ללפטופ לוקח זמן להיפתח וזמן להסגר, לכן אם הוצאתי אותו מהתיק אני מתכוון לשבת לעבוד עליו דקות ארוכות. אפשר לכתוב מיילים, להתקדם במצגת שאני כותב או אפילו לכתוב קוד. 

ההמלצה שלי למרצים: מלפטופיסט אחד או שניים רצוי להתעלם, אבל אם רוב הכיתה שלך עובד על דברים לא קשורים בלפטופ דרושה פעולה דרסטית כדי שיחזרו להקשיב. זה הזמן להוציא אותם להפסקה או תרגול קצר.

4. משחקים אנגרי בירדס

על פניו נדמה שלמרצה שלא רואה את מסך האייפון שלך קשה לדעת אם אתה בודק חדשות בפייס או משחק אנגרי בירדס. אין דבר רחוק יותר מהאמת. אני מגיע לשלב האנגרי בירדס אחרי שסיימתי את כל העבודה לאותו היום, וההרצאה עדיין נמשכת עם דברים שאני לא מבין או מתעניין בהם. בשלב זה כבר הפסקתי להרים מדי פעם את הראש לראות על מה מדברים. אני פשוט מעיף ציפורים על חזירים ומחכה שיגמר.

הבהרה: כל השלבים מבוססים על נסיון אישי שלי בלבד. האם גם אתם מתנהגים כך כשמשעמם לכם בהרצאה ? האם יש לכם דרכים אחרות לבטא את התסכול ? ספרו לי (ולקוראים האחרים) עליהן בתגובות !