 |
| לצפייה בהרצאה של קונווי |
מסתבר שכתיבת מצגות ללא טקסט הנה משימה לא פשוטה כלל.
מהר מאוד תמצאו את עצמכם מתחילים להסביר את הבעיות, הדילמות, הפתרונות האפשריים והאתגרים שעומדים מול הקהל שלכם - ואז השקופיות מתחילות להתמלא ביותר ויותר מילים שלא ניתן לוותר עליהן. התחושה המרכזית כשכותבים מצגת היא שמידע שלא נכתוב פשוט לא יעבור.
השבוע לאחר חיפושים ממושכים מצאתי וידאו של אחד המרצים האהובים עליי, פרופסור דמיאן קונווי. קונווי מלמד פיזיקה, מחשבים וגם דיבור מול קהל והוידאו המדובר הוא הרצאה מתוך כנס מפתחים שנערך באוסטרליה. המצגת של קונווי השאירה אותי מרותק, ואלה הטיפים שאני מתכוון לקחת למצגת הבאה שאכתוב:
1. מצגת ככלי עזר להרצאה
המשמעות של כלי עזר היא שאסור להתחיל מכתיבת המצגת אלא יש להתחיל מכתיבת הסיפור. מספיק להאזין ל 2-3 דקות הראשונות של ההרצאה כדי לראות שרצף הדיבור לא נקטע או נאכף על ידי המצגת, אלא קונווי מדבר בשטף ובכל רגע המסך מציג את המשפט המרכזי של הפיסקה.כדי להגיע לשם, עלינו להגיע לכתיבת המצגת רק בסוף הכנת ההרצאה.
אז איך כותבים מצגת ?
מתחילים מכתיבת הרצאה במעבד תמלילים. אין הכוונה לתקציר או נקודות מרכזיות אלא ממש כל הטקסט שאתם רוצים להגיד כמעט מילה במילה. בשלב השני מצמצמים את הטקסט לרעיונות מרכזיים בכל פיסקה. אני ממליץ על 3-4 עמודי טקסט לכל שעה של הרצאה. רק לאחר שהגענו לטקסט המקוצר אנו ניגשים לפאואר פוינט.
הפעם אנחנו כבר ערוכים מול הבולטים ויודעים להתאים את השקף לחלק הרלוונטי בהרצאה.
2. שימוש בתמונות להעלות אסוציאציות
לכל פיסקה בטקסט ההרצאה שימו שקף המתאים לה. קחו את הרעיון המרכזי בפיסקה וכיתבו אותו במילים. לאחר מכן, חפשו האם אחת המילים ניתנת להבעה על ידי תמונה המקושרת אליה באופן אסוציאטיבי. קונווי התחיל את הרצאתו במשפט "אני הולך לדבר על נושאים מורכבים, אם זה לא מתאים לכם היציאה בכיוון ההוא", וליווה אותו בתמונה של תדריך בטיחות מטיסה.השימוש בתמונה מאפשר למאזינים לדמיין את מה שאתם אומרים, וכך ההצגה מקבלת חיים עבורם.
דוגמא נוספת לתמונה - קונווי שואל "האם יש פיזיקאים בקהל ?" ומראה תמונה של פיזיקאים, ואף מלווה אותה בהסבר "כך נראים פיזיקאים".
התמונה נמצאת בשקף לא בעבור היופי הויזואלי שלה, אלא כדי להעביר נקודה, וההתיחסות לתמונה כשאנו מציגים את השקף מעירה את הקהל ועוזרת לכולם לראות את הטקסט.
3. ריבוי שקפים הוא לטובתכם
אם אתם מתחילים את הכתיבה מהטקסט ולא מהפאואר פוינט, ועוקבים אחרי הטיפים הקודמים - כלומר כותבים שקף על כל משפט עם ה 2-3 מילים המרכזיות בו, מהר מאוד תגלו שמונה השקפים שלכם משתגע.זה דווקא דבר די טוב.
ריבוי השקפים והמעבר התכוף ביניהם, יוצרים תנועה ומשאירים את המאזינים במתח. כל פעם שעברתם שקף יש לכם עוד 2-3 שניות של הקשבה לפני שאנשים "קלטו את זה" ומפסיקים להקשיב. מרצים טובים יודעים את זה ומעבירים המון שקפים כדי שאף אחד לא ירדם.
לסיכום, אם נשאיר את כתיבת המצגת לסוף - נתחיל מכתיבת ההרצאה ונתאים את המצגת אל הטקסט (במקום להיפך), נצליח לייצר מצגות אפקטיביות שמשאירות את המאזינים ערים ומשתתפים. כדי להשלים את התמונה, ניתן לחלק את הטקסט שכתבתם, או גירסא מתוקצרת שלו, בתור Handouts לקהל שילווה את המצגת. דוגמא ל Handouts טובים ניתן למצוא בלינק הזה.
אני כמובן אשמח לשמוע בתגובות על מצגות טובות שכתבתם, תהליך הכתיבה ותגובת הקהל.
מעורר מחשבה!
השבמחקפעם הבאה אני אגש אחרת לכתיבת מצגות