7 פונטים לשיפור המצגות שלך

אחד היתרונות של תוכנת מצגות הוא מהירות ההתחלה. בלחיצת כפתור יש לנו תבנית לשקף ראשון, מיקומים תמונות גופנים והכל. הצד השני של המטבע הוא שאת אותה תבנית יש לכל האנשים האחרים שמשתמשים באותה תוכנה.

דרך פשוטה לייצר מצגות ייחודיות היא שינוי הגופן. מאחר ולרוב המצגות שלנו כוללות טקסט, שימוש בגופן שהקהל לא מכיר או לא רגיל לראות במצגות הופך את השקף לקצת יותר מעניין ויזואלית. 

הבעייה עם גופנים היא שהם יכולים להטעות. באחת המצגות שכתבתי השתמשתי בגופן שנראה מעניין ממבט ראשון, אבל כבר אחרי 2-3 דקות של הרצאה המשיכה הראשונית נעלמה והגופן נראה פשוט מכוער. כדי שלא תפלו במלכודת הגופנים המטעים, ריכזתי עבורכם 7 גופנים חינמיים שהשימוש בהם במצגות עובד מעולה. 

הגופנים מחולקים ל-3 קבוצות: כותרות, גוף הטקסט וקוד. רצוי לשלב גופנים מקבוצות שונות באותה המצגת (למשל, גופן אחד לכותרות ואחד לקוד), אבל מאוד מסוכן לשלב שני גופנים שונים מאותה קבוצה. זה מבלבל ונראה קצת כמו טעות.

1. כותרות: Museo Slab

גופני סלאב הם גופנים עם סריפים גדולים במיוחד. אני מאוד אוהב להשתמש בהם לכותרות, או אם יש לכם שקף הכולל משפט טקסט אחד בלבד במרכז השקף. 

מוזיאו סלאב עוצב על ידי ג'וש ביוונגה, כשנה לאחר שעיצב את הגירסא המקורית והרגועה יותר של הגופן - Museo. זהו גופן ידידותי שמיד מושך אליו את רוב תשומת הלב. 

2. כותרות: Fertigo Pro

עוד גופן של ג'וש ביוונגה. הוא מעוגל ומסוגנן. מתאים מאוד לשלב עם גופני טקסט פשוטים. השתמשו בו לכותרות או משפט טקסט מרכזי בשקף. עובד מעולה לצד תמונות, אז אם רוב השקפים שלכם כוללים תמונה ולצדה משפט טקסט קצר גופן זה הוא בחירה טובה. 

3. כותרות: Arvo

טוב כבר הבנתם שאני אוהב להשתמש בסלאבים לכותרות. גופן זה נכתב על ידי אנתון קוביט עבור ספריית פונטי הרשת של גוגל (Google Web Fonts). בהשוואה למוסאו סלאב, הקווים ישרים יותר וגם האותיות רחבות יותר. 

4. גוף הטקסט: PT Sans

חברת ParaType שחחרה משפחה גדולה של גופנים שזהו אחד מהם. הגופן ללא סריפים, ולכן הוא מעולה לגוף הטקסט במצגת — לא מושך יותר מדי תשומת לב, ומשתלב טוב עם גופני הסריף של הכותרת. נמצא בשימוש בשלטים, מסכי מידע, קיוסקים ועוד מאחר והוא מאוד קריא גם ממרחק.

5. גוף הטקסט: Droid Serif

גופן סריף שפותח על ידי גוגל עבור מערכת ההפעלה אנדרואיד. גופני סריף מתאימים לגופי טקסט גדולים וצפופים, לכן אני בדרך כלל לא משתמש בהם למצגות, אך אם השתמשתם בגופן כותרת ללא סריפים, ומתחשק לכם לגוון בגוף הטקסט זו אפשרות מעניינת.

הוא בעיקר מומלץ אם השקף שלכם עמוס בטקסט, ואנחנו יודעים שהשקפים שלכם לא כאלה.

6. קוד: Monaco

שינוי מרענן מה Courier New שאנו רגילים אליו, מונקו מודגש יותר ומבליט את הסימנים השונים כך שהקוד בשקף שלכם יראה טוב יותר מרחוק.
מתאים במיוחד למצגות.

7. קישוט: Note This

חוץ מקוד, טקסט וכותרות, לפעמים אנו רוצים להוסיף הערה קטנה כמו בכתב יד ליד אחת התמונות או האיורים בשקף. ניתן להשתמש בגופן כתב-יד זה במקום Lucida Handwrite ולקבל אפקט מעניין. רק זכרו — כששמים גופן כתב-יד במצגת גודל הכתב צריך להיות מאוד גדול כדי שגם אנשים היושבים מאחור יוכלו לקרוא.

לסיכום, שימוש בגופנים ייחודיים יכול לתת למצגת שלכם קצת יותר אופי ולהוסיף ”תיבול ויזואלי“ לשקפים. כשהגופן בא בנוסף למצגת מעולה ומסר מעניין הוא יכול לשדרג מאוד את המצגת.

באיזה גופנים אתם משתמשים למצגות ? ספרו לי על כך בתגובות ! 

הקהל שלך חולם בהקיץ ? כך תחזיר אותם למציאות

מקור תמונה: 123rf.com

השבוע ישבתי בהרצאה מעניינת על חידושים בתחום שאני מתעסק בו. קצת אחרי תחילת ההרצאה הטלפון סימן לי ברטט שהגיע סמס חדש — לא רציתי להפסיק להקשיב, אבל מצד שני המרצה הגיע לנקודה שהרגשתי שאני מבין את הפואנטה וחשבתי שהפסקה קצרה לא תגרום לנזק.
הסמס גרר סימוס תגובה, ועוד אחד מהצד שלי. כשחזרתי להקשיב כבר היה מאוחר מדי. החמצתי חלק חשוב מדי מהסבר הרקע. הדבר הבא שנאמר שהצלחתי להבין היה ה"תודה רבה" בסוף ההרצאה.

כשאנחנו עומדים ומדברים מול קהל, זה מפתה מאוד לדמיין שכולם מקשיבים בריכוז מלא מתחילת ההרצאה ועד סופה, שאנחנו כל כך מעניינים שכולם ישתיקו את הטלפונים, יכבו את המחשבים הניידים, ולא יחשבו על שום דבר מלבד הסיפור המרתק שאנו מספרים. המציאות קצת שונה.

כמו שאתם (ואני) נתנתק לפעמים מהרצאה, כך גם הקהל שלכם. בואו נבדוק איך אפשר לעזור לקהל שלכם לחזור לעניינים בחיוך.

1. עצרו לסיכום ביניים

כשאתם מכניסים סיכום ביניים כל 4-5 דקות, אתם מחלקים את ההרצאה שלכם למקטעים קלים לעיכול. כל פעם שמאזין עשה הפסקה, הוא יכול לחזור למקטע הבא ולהמשיך אתכם עד סוף ההרצאה בחיוך. 

הדרך הנכונה לסיכום ביניים היא להגיד בכמה מילים מה ראינו, תוך הדגשת הנקודות הרלוונטיות למקטע הבא. הרעיון הוא שגם אם מישהו נכנס באמצע להרצאה שלכם, מהר מאוד הוא יוכל להשתלב ולהבין את הנקודה. 

לדוגמא, אם אתם מספרים על שיווק מפה-לאוזן, סיכום ביניים יכול להישמע כך: ”עכשיו שראינו ששיווק מפה לאוזן חוסך לנו כסף, מאחר והוא חוסך בעלות הפרסום, בואו נראה מספר דרכים לבצע שיווק מפה לאוזן“. 

מספיק משפט אחד במקום הנכון כדי לגרום למאזינים שלכם להרים שוב את הראש ולהקשיב. זה האיתות שלהם שהתחיל נושא חדש ואפשר לחזור לעניינים. 

2. השתמשו בסיפורים במקום הסבר תיאורטי

בכל מצב שניתן להסביר או להמחיש נושא באמצעות סיפור — בחרו בסיפור (גם אם הוא פחות מדויק).לסיפור קצר יש התחלה, אמצע והכי חשוב סוף. מעבר לזה שסיפור מעניין יותר, הוא גם מאפשר לכולם לדעת בדיוק מתי הוא נגמר וכך נותן איתות לאנשים שהם יכולים לחזור להקשיב. 

הסעיף הזה נשמע יותר קל ממה שהוא באמת. נניח שאתם רוצים לטעון שילדים יצירתיים יותר ממבוגרים ויעדיפו לקחת סיכונים כשהם לא בטוחים. הדבר הקל לעשות הוא לחפש מחקר, להציג טבלאות, גרפים ולשכנע באמצעות ההגיון בנקודה שלכם. 

הדבר הנכון לעשות הוא פשוט לספר על ילד שעשה משהו יצירתי. ואז עוד סיפור כזה. ואז עוד אחד. זה מעביר את אותו המסר, אבל הפעם חילקתם נקודה ארוכה לשלושה סיפורים מעניינים, ואם הפסדתי את אחד מהם אני עדיין אוכל להמשיך אתכם עד סוף ההרצאה. 

3. השתמש בתוכנית

מוכנים להתחיל את ההרצאה ? נסו את המשפט הבא: ”שלום, שמי ינון פרק. יש לנו 30 דקות לדבר ובהן אני אציג 5 נקודות. אני אקדיש 5 דקות לכל נקודה, ובסוף 5 דקות לשאלות“. — עכשיו, בכל פעם שסיימתם נקודה חזרו על התוכנית. אמרו ”עד עכשיו דיברנו על נקודה 3, אני עובר עכשיו לדבר על הנקודה הרביעית“. 

זה לוקח 10 שניות להציג את התוכנית, ותוכנית מול העיניים מאותתת לאנשים באיזה נקודות הם יכולים לחזור להקשיב. 

כשאני למדתי בבית הספר רוב המורים כעסו אם תלמיד איבד ריכוז. בתור מרצים, חשוב שתבינו כי אנשים מאבדים ריכוז כי כך המוח עובד. קצת מקשיבים, ואז קצת חולמים בהקיץ, ואז חוזרים לאיזה סמס, וחזרה להרצאה. מרצים טובים עוזרים לאנשים לחזור להרצאה.

יש לכם סיפורים על חלומות בהקיץ בהרצאה ? ספרו לי על זה בתגובות.

בלונדינית ? צאי לי מהסלייד

תמונה מ: 123rf.com

לעתים קרובות מדי אנו נתקלים בתמונות מוזרות במצגות. בין אם מדובר בבלונדיניות, חתולים או קומיקס מנגה יפני, תמונות מוזרות הן סימפטום לבעייה גדולה יותר בכתיבת המצגת. בפוסט זה אנחנו הולכים להבין את הבעייה האמיתית שמובילה לבלונד —ולשים לזה סוף.

בשביל להבין למה התמונות האלה שם, נתחיל מההתחלה. איך אתם ניגשים לכתוב מצגת. כשאני התחלתי לכתוב מצגות הסבירו לי בבית הספר שהמצגת צריכה לכלול ראשי פרקים של ההרצאה בנקודות. הפאואר פוינט תמך בגישה הזו של המורים, וכך כל המצגות שכתבתנו כללו בעיקר טקסט.

המטרה, אגב, של אותן מצגות היתה מאוד שונה מהמצגות שאני (ואתם) כותבים היום.

1. איך הבלונד פלש לנו למצגות.

תפקידה של מצגת למורה בבית הספר הוא להראות ידע. המורה לא רוצה לשגע אתכם ולבקש שתכינו גם עבודת סיכום וגם הרצאה בכיתה, לכן מישהו החליט לעשות "הנחה" לתלמידים. המצגת תשמש גם כעבודת הסיכום. אחרי השיעור, המורה לוקחת הביתה את המצגת, קוראת אותה ולפי זה נותנת ציון.

בואו נניח שכתבתם כזו מצגת ועכשיו אתם מסתכלים עליה במבט נוסף. לפני ההגשה, סביר שתרצו להוסיף קצת "קישוטים", כדי שלמורה לא יהיה משעמם בעין בזמן שהיא עוברת על המצגת ונותנת את הציון. אולי תרצו לשים תמונה של סלסלת פירות, או כל דבר שיעלה חיוך — זה בטח לא יזיק.

מטבע הדברים כשאנו גדלים, והקהל משתנה, אנו ממשיכים להשתמש באותה התבנית. כותבים מצגת המהווה סיכום או ראשי פרקים, ומוסיפים קישוטים. רק מה, עכשיו הקישוטים השתנו ובמקום איור של סלסלת פירות נראה לנו הגיוני לשים תמונה של בלונדינית, או קומיקס, או חתולים (או כולם יחד).

2. מה שלא תורם למסר, פוגע במסר.

המציאות היא שרוב המצגות שתכתבו מטרתן להעביר מסר ולמכור רעיון, ולא להפגין ידע. לאף אחד לא אכפת אם אתה מכיר את החומר או לא, מה שחשוב זה אם אתה מסוגל להסביר לי אותו, בצורה מעניינת ושאני אבין.

אם המצגת שלכם אמורה לשמש כלי עזר או תפאורה להעברת המסר, אז אין בה מקום לבלונדיניות, קומיקסים וחתולים. הם רק מסיחים את הדעת מהמסר.
הבלונדינית עומדת בפני עצמה, היא גונבת לכם את הפוקוס, היא משתלטת על הפריים וקוטעת את רצף המחשבה. הבלונדינית תרחיק ממך את המאזינות בקהל, וגם חלק מהמאזינים.

אבל בעיקר — להעביר מסר ולשכנע זה עבודה מספיק קשה. תשקיעו את האנרגיה שלכם במסר, לא בקישוטים.

הפניית הגב לקהל והרגלים רעים אחרים

תמונה מ: 123rf.com

 ”מי שמביט בי מאחור לא יודע מי אני
מי שמביט בי מאחור לא יכול לשאול אותי
שאלות ששואלים מלפנים
מי שמביט בי מאחור...“

  — הכבש השישה עשר

הרצאה זה לא עניין קל. עליך להכין מראש את כל החומר, לתכנן נושא שהקהל יתעניין בו, להגיע מוכן ובזמן עם כל השקפים ובסוף גם לדבר 30 או 40 דקות. בתוך כל ההמולה קל לנו לשכוח את המכשולים הקטנים שאנו שמים לעצמנו.

בואו נעבור על רשימת הרגלים רעים שאני מנסה להיגמל מהם, ולמה כל אחד מהם יכול לקלקל גם את ההרצאה המושקעת ביותר.

1. הפניית גב לקהל כדי לכתוב על הלוח

העברתי השבוע הרצאה שהתחילה ממש טוב. הסיפורים היו מעניינים, שמרתי על קשר עין טוב ואפילו שאלות הקהל וההשתתפות היו בטוב טעם. באחד השקפים נזכרתי בשם של ספר נוסף שלא הופיע בשקף, ורציתי לשתף את התלמידים אז עצרתי, הסתובבתי וכתבתי את שמו על הלוח.

הנה רשימה חלקית של הדברים שקרו בכיתה באותן 4 שניות:

• 5 תלמידים פתחו את הלפטופים שלהם והתחילו לבדוק מייל
• 3 תלמידים נוספים פתחו לפטופים והתחילו בגלישה לפייסבוק
• קבוצה קטנה מקדימה התחילה להתלחשש 
• שני תלמידים בשולחן האחורי התחילו לעיין בחוברת לקראת מבחן שיש להם בקורס אחר

כשהסתובבתי חזרה (אחרי 4 שניות) נאלצתי לעבוד קשה כדי לחזור לאותה רמת קשב. 

בפעם הבאה שאתה חושב להוריד את העיניים מהכיתה (אפילו לרגע) — פשוט תוותר. לא יקרה כלום אם תשלח להם את שם הספר במייל.

כשאתה מתחיל לדבר קשר עין עם הקהל הוא הדבר החשוב ביותר. זה כמו חוט שמחזיק את האנשים מקשיבים וערניים. הנה עוד כמה דוגמאות שיכולות לגרום לאיבוד קשר עין עם המאזינים, וכך לאיבוד רמת הקשב.

2. כיבוי אורות כדי שיראו את המצגת

זה אחד הסעיפים הקשים, מאחר והרבה פעמים תלמידים מבקשים ממך לכבות את האור כי קשה להם לראות את המצגת. אני לא בטוח מה התשובה הנכונה כאן, אבל אני כן יודע להגיד שבכל פעם שאני נמצא בהרצאה עם אורות כבויים (בתור קהל) מהר מאוד אני מתחיל לנמנם.

ֿבנוסף, קשה לשמור על קשר עין כשאתה עומד בחושך והתאורה היחידה היא על השקפים.

3. לשכוח שלכל דבר טוב יש סוף

רמת הקשב של הקהל שלך מוגבלת. בהרבה מקומות מדברים על 20 דקות, אני חושב שלפעמים אפשר להגיע גם ל 30-40 דקות ולהשאר מעניין. מה שבטוח זה שכשדברים מתחילים להרגיש כמו מריחה, הקשב הולך לאיבוד מאוד מהר.

השאר את שעת הסיום של ההרצאה ברורה בראש שלך, והשאר עם העיניים על השעון לכל אורך הדרך. לא אכפת לי כמה אתה יודע על נושא מסוים, אכפת לי שתספר את זה בצורה מעניינת.

אז בפעם הבאה שאתה מדבר תשים לב לקהל שלך, תסתכל על האנשים בעיניים ונסה להבין מתי הם מקשיבים ואיזה חלקים לא מעניינים אותם.
שמת לב לעוד דרכים לאבד קשר עין ? ספר לי על זה בתגובות !

צריכה לכתוב מצגת ? מתחילים להתכונן כבר היום

מקור: פליקר

כשהבוס ניגש השבוע וביקש שתכיני מצגת לעובדים החדשים, זה נשמע כמו משימה קלה. סך הכל, את כבר עובדת בחברה שנים רבות, מכירה את המערכות, היעדים והאתגרים מבפנים, וגם פחד קהל מעולם לא היה בעייה — מי חשב שתמצאי את עצמך בערב שלפני הפרזנטציה, מול המסך הריק של הפאואר פוינט.

מסתבר שכתיבת מצגת, בדומה לרוב המטלות שלנו, קל בהרבה לבצע כשיש תוכנית פעולה מסודרת. לכן ריכזתי בפוסט הזה את השלבים השונים שאני משתמש בהם בתהליך ההכנה.

1.  הציבי יעדים

מועד לביצוע: כמה שיותר מוקדם, עדיף כשבועיים לפני מועד ההרצאה.

יעד הוא ההנעה לפעולה, והוא הסיבה שאנשים מתאמצים להגיע ולהקשיב להרצאה במקום לקרוא את הסיכום במייל. על היעד להיות קונקרטי ביחס למאזינים ורלוונטי. יש להימנע מיעדים שאינם כוללים קריאה לפעולה ספציפית במועד תחום.

הנה מספר דוגמאות ליעדים המנוסחים לא טוב:

• המאזינים יכירו את הסעיפים המופיעים בדו"ח קרן הפנסיה
• המאזינים ידעו שצריך לפנות למחלקת IT כשיש תקלת מחשוב
• המאזינים יכירו את המיזם העסקי שאני מעוניין לקדם

את אותם היעדים ניתן לנסח בצורה שתאפשר לנו להתקדם לשלב הבא - הנה אותם היעדים, הפעם מנוסחים היטב:

• המאזינים יבחנו את דו"ח קרן הפנסיה שלהם וינסו להוזיל עלויות
• המאזינים יפנו בקשה למחלקת IT בארגון
• המאזינים ישקיעו כסף במיזם העסקי שאני מעוניין לקדם

קל לראות את ההבדל, הניסוח הטוב כולל קריאה לפעולה בעוד שהניסוח הראשוני מעורפל. בעת ניסוח יעדים, יש להימנע משימוש במילים "יכירו", "יהיו מסוגלים", "ידעו" וכו'.

2.  כתבי סיפור

מועד לביצוע: מיד עם סיום כתיבת היעדים

עכשיו כשאנו ממוקדים הגיע הזמן לכתוב את הטקסט להרצאה. מומלץ להתחיל מסיפור קצר המעורר הזדהות ("כשאני רק הגעתי לחברה בתור עובדת חדשה..."), להמשיך בתיאור בעייה או בעיות של הקהל (לדוגמא: "דוד הגיע לעבוד כאן לפני שבועיים, ועדיין הוא לא יכול לקרוא מיילים בגלל תקלת מחשוב"), אפשר לתבל בגרפים וסטטיסטיקות שמראים שהסיכוי של עובד להתקדם בחברה גדל משמעותית אם הוא פונה לגורמי ה IT כשיש תקלות, וכו'.

השתדלי שתיאור הבעייה ויצירת הזדהות עם הסיפור יהוו את חלק הארי של הפרזנטציה, כ 50-70% מהזמן יוקדש לזה. לאחר מכן, יש להציג את הפתרון בדמות הנעה לפעולה, הכוללת בונוס למי שאכן יפעל.

לדוגמא: "על מנת להוריד את עלויות דמי הניהול בקרן הפנסיה שלכם, התקשרו עוד היום לנציג חברת הפנסיה ודרשו עמלה שגובהה לא יעלה על … לאחר מכן, פנקו את עצמכם בסופ"ש זוגי במלון הנסיכה באילת (כן, כולל טיסות) בזכות הכסף שחסכתם".

מומלץ שהבונוס יהיה מאוד ספציפי והפעולה תהיה קלה לביצוע - כך אנשים אכן ישתפו פעולה.  

מרגע שסיימנו לכתוב את הסיפור, אפשר להתחיל לתרגל אותו בקול רם בבית, מול המראה, במקלחת, ברכב בדרך לעבודה או בכל מקום שאפשר לדבר בקול רם בלי להפריע לשכנים.

3.  הכיני את המצגת ודף הסיכום

מועד לביצוע: כ 3-4 ימים לאחר סיום כתיבת הסיפור ותרגולו.

אחרי שלושה-ארבעה ימים שאת מקריאה לעצמך את הסיפור השכם וערב, כבר די ברור איזה תמונה או משפט מפתח צריכים להופיע בכל רגע. כל מה שצריך זה לקחת את התמונה/משפט מפתח הללו ולרשום אותם על השקף. השקפים הם כלי עזר וכך צריך להכין אותם, אם מספרים על דוד העובד החדש שהסתבך עם המיילים אפשר להראות את תמונתו (ברשותו של דוד, כמובן). אם מספרים על קרנות פנסיה אפשר להראות צילום של דוח פנסיה שנתי, תמונה של סוכן ביטוח, ותמונה של חוף הים כשמספרים על כל הכסף שנחסוך כשנוריד את דמי הניהול.

במקביל, כדאי להכין דף סיכום קצר למאזינים, שכולל למשל את מספרי הטלפון של קרנות הפנסיה השונות, דמי הניהול המומלצים וטלפון של מלון מומלץ באילת ליום שאחרי.

ניסיתם את השיטה והעברתם מצגת מנצחת ? ספרו לי על זה בתגובות !

בפסח הזה משתחררים מהמצגת

הרצאה ללא מצגת - זה עובד

אם ננסה למצוא תאריך אחד, ששינה את עולם הדיבור הציבורי, מן אירוע מכונן שבעקבותיו חיי הדוברים השתנו מקצה לקצה, זה יהיה חייב להיות ה 22 במאי 1990, התאריך שבו מיקרוסופט שחררה לאוויר העולם את תוכנת פאואר פוינט כחלק מחבילת תוכנות האופיס לחלונות גרסא 3.

האפקט התרבותי לא אחר לבוא. אם לפני המצאת הפאואר פוינט מרצים נעזרו בשקפים, לוח או עזרים חזותיים אחרים כדי להמחיש היכן שהיה צורך, ושומעיהם נאלצו לסכם לעצמם נקודות חשובות, כיום נראה כי כולנו התמכרנו לקלות שתוכנה זו (או מתחרותיה) מאפשרת.

מבחינת המאזין המצגת מסכמת את הנקודות החשובות של החומר. המצגת כוללת את כל המידע שהוא יצטרך. היא מספקת ביטחון וחוסכת את הצורך לסכם תוך כדי הרצאה.

מבחינת המרצה שימוש במצגת נוח יותר מאשר לכתוב ולמחוק מהלוח את הנקודות החשובות, היא מאפשרת הצגה של תמונות או סרטונים ויכולה להוסיף מימד של דינמיקה להרצאה.

אז למה שמישהו ירצה "להשתחרר" מהמצגת ?

כשאתם מדברים מול קהל אתם מובילים את ההצגה. אתה, הדובר, מחליט מה יבוא עכשיו, לאיזה נקודה להתיחס, באיזה אמצעי חזותי להשתמש ואיך לגרום לאנשים להתעניין במה שיש לך לספר. השימוש במצגת מאפשר בחלק מהמקרים להאציל סמכויות. השאלות על מה מדברים כעת, איזה דברים לספר, ואפילו מתי ההפסקה מוכתבות על ידי השקפים. המצגת לקחה את ההובלה וכעת כולנו (הדובר והשומעים) הולכים בעקבותיה עד שתסתיים.

תוצאה נוספת ששמתי לב אליה של שימוש במצגת היא רידוד הדיון. כשמרצה אומר משפט המאזינים מתייחסים אליו בספקנות גבוהה יותר מאשר כשהמשפט כתוב במצגת — מה שאומר שאתם תקבלו שאלות קשות בהרבה על הדיבור החי שלכם מאשר על הטקסט הכתוב. השאלות הקשות הנובעות מביקורתיות בריאה הן הבסיס לדיון פורה ולמידה.

לסיום, השימוש במצגות איפשר לדוברים להזניח את שלב ההכנה להרצאה. אנשים שנדרשים לדבר מול קהל כותבים מצגת ומשוכנעים שבכך עבודתם הסתיימה, שכן כשיגיעו להרצאה הם יראו מה כתוב בשקף וידברו על הנקודות שכתבו לעצמם מראש.

אין דבר רחוק יותר מהאמת — כתיבת המצגת היא הצעד האחרון בהכנה להרצאה, ואיננה מהווה תחליף לתכנון ותרגול. השימוש במצגת בהחלט יכול להועיל להרצאות כשעושים אותו נכון אך אם כל ההרצאות שהעברתם עד היום כללו מצגות, עשו לעצמכם טובה ונסו את ההרצאה הבאה להעביר ללא מצגת. התוצאה עשויה להפתיע.

ההרצאה שבלינק השבוע היא של גארי יורובסקי, פעיל זכויות בעלי חיים ואחד הדוברים הרהוטים של התנועה. גארי מצליח בהרצאותיו לשנות הרגלי חיים של אנשים, ולהביא אותם לפעולה מאוד משמעותית. את כל זה הוא מצליח לעשות ללא שימוש במצגת. כך נראית הרצאה ללא מצגת.

למה לחכות שכולם ירדמו ? כך תכתוב מצגת מנצחת

לצפייה בהרצאה של קונווי

אם לא ביליתם את השנים האחרונות על הירח, כנראה שגם אתם נתקלתם בטיפים כיצד לכתוב מצגות טובות יותר, או על הסכנה במצגות משעממות - רובם יספרו לכם שצריך לכתוב פחות טקסט ולהשתמש יותר בתמונות. עכשיו הנה ההפתעה. כשאנו יושבים על תוכנת פאואר פוינט עם הטיפ הזה ומתחילים לכתוב התסכול לא מאחר לבוא.


מסתבר שכתיבת מצגות ללא טקסט הנה משימה לא פשוטה כלל.

מהר מאוד תמצאו את עצמכם מתחילים להסביר את הבעיות, הדילמות, הפתרונות האפשריים והאתגרים שעומדים מול הקהל שלכם - ואז השקופיות מתחילות להתמלא ביותר ויותר מילים שלא ניתן לוותר עליהן. התחושה המרכזית כשכותבים מצגת היא שמידע שלא נכתוב פשוט לא יעבור.

השבוע לאחר חיפושים ממושכים מצאתי וידאו של אחד המרצים האהובים עליי, פרופסור דמיאן קונווי. קונווי מלמד פיזיקה, מחשבים וגם דיבור מול קהל והוידאו המדובר הוא הרצאה מתוך כנס מפתחים שנערך באוסטרליה. המצגת של קונווי השאירה אותי מרותק, ואלה הטיפים שאני מתכוון לקחת למצגת הבאה שאכתוב:

1. מצגת ככלי עזר להרצאה

המשמעות של כלי עזר היא שאסור להתחיל מכתיבת המצגת אלא יש להתחיל מכתיבת הסיפור. מספיק להאזין ל 2-3 דקות הראשונות של ההרצאה כדי לראות שרצף הדיבור לא נקטע או נאכף על ידי המצגת, אלא קונווי מדבר בשטף ובכל רגע המסך מציג את המשפט המרכזי של הפיסקה.
כדי להגיע לשם, עלינו להגיע לכתיבת המצגת רק בסוף הכנת ההרצאה.

אז איך כותבים מצגת ?
מתחילים מכתיבת הרצאה במעבד תמלילים. אין הכוונה לתקציר או נקודות מרכזיות אלא ממש כל הטקסט שאתם רוצים להגיד כמעט מילה במילה. בשלב השני מצמצמים את הטקסט לרעיונות מרכזיים בכל פיסקה. אני ממליץ על 3-4 עמודי טקסט לכל שעה של הרצאה. רק לאחר שהגענו לטקסט המקוצר אנו ניגשים לפאואר פוינט.
הפעם אנחנו כבר ערוכים מול הבולטים ויודעים להתאים את השקף לחלק הרלוונטי בהרצאה.

2. שימוש בתמונות להעלות אסוציאציות

לכל פיסקה בטקסט ההרצאה שימו שקף המתאים לה. קחו את הרעיון המרכזי בפיסקה וכיתבו אותו במילים. לאחר מכן, חפשו האם אחת המילים ניתנת להבעה על ידי תמונה המקושרת אליה באופן אסוציאטיבי. קונווי התחיל את הרצאתו במשפט "אני הולך לדבר על נושאים מורכבים, אם זה לא מתאים לכם היציאה בכיוון ההוא", וליווה אותו בתמונה של תדריך בטיחות מטיסה.
השימוש בתמונה מאפשר למאזינים לדמיין את מה שאתם אומרים, וכך ההצגה מקבלת חיים עבורם.
דוגמא נוספת לתמונה - קונווי שואל "האם יש פיזיקאים בקהל ?" ומראה תמונה של פיזיקאים, ואף מלווה אותה בהסבר "כך נראים פיזיקאים".
התמונה נמצאת בשקף לא בעבור היופי הויזואלי שלה, אלא כדי להעביר נקודה, וההתיחסות לתמונה כשאנו מציגים את השקף מעירה את הקהל ועוזרת לכולם לראות את הטקסט.

3. ריבוי שקפים הוא לטובתכם

אם אתם מתחילים את הכתיבה מהטקסט ולא מהפאואר פוינט, ועוקבים אחרי הטיפים הקודמים - כלומר כותבים שקף על כל משפט עם ה 2-3 מילים המרכזיות בו, מהר מאוד תגלו שמונה השקפים שלכם משתגע.

זה דווקא דבר די טוב.

ריבוי השקפים והמעבר התכוף ביניהם, יוצרים תנועה ומשאירים את המאזינים במתח. כל פעם שעברתם שקף יש לכם עוד 2-3 שניות של הקשבה לפני שאנשים "קלטו את זה" ומפסיקים להקשיב. מרצים טובים יודעים את זה ומעבירים המון שקפים כדי שאף אחד לא ירדם.


לסיכום, אם נשאיר את כתיבת המצגת לסוף - נתחיל מכתיבת ההרצאה ונתאים את המצגת אל הטקסט (במקום להיפך), נצליח לייצר מצגות אפקטיביות שמשאירות את המאזינים ערים ומשתתפים. כדי להשלים את התמונה, ניתן לחלק את הטקסט שכתבתם, או גירסא מתוקצרת שלו,  בתור Handouts לקהל שילווה את המצגת. דוגמא ל Handouts טובים ניתן למצוא בלינק הזה.
אני כמובן אשמח לשמוע בתגובות על מצגות טובות שכתבתם, תהליך הכתיבה ותגובת הקהל.