האשם לדעתי איננו חוסר הסקרנות של הילדים, אלא שהסביבה הלימודית וסביבת החיים הרגילה שלהם היא מאוד שונה.
בתור ילד אתה לא מנתח טקסטים ספרותיים או פותר תרגילים במתמטיקה מחוץ לכותלי בית הספר.
אם נזכור שבאופן טבעי אנשים (וגם ילדים) מתעניינים במה שקרוב אליהם ומעסיק אותם, קל לראות את הניתוק של בית הספר בתור סביבה לימודית המנוגדת לסביבת החיים הרגילה.
הסיטואציה הבית ספרית מציבה בפני המורים אתגרים גדולים מאוד. לפעמים זה מצליח, ולפעמים לא. מה שמעניין זה שכשאנו עוברים ללמידת מבוגרים עולם המושגים שלנו משתנה מקצה לקצה. אם ננסה ליישם את שיטות הלמידה, המוטיבציה והעבודה הבית-ספריים על מבוגרים שמנסים ללמוד צפוי לנו כשלון.
מבדיקה קצרה ברשת חוקר בשם קוולס חיפש את המאפיינים הייחודיים של לומדים מבוגרים, והנה הרשימה שהוא הציע:
- לומד מבוגר הינו בעל זהות עצמית מגובשת.
- הוא ראה בחייו דבר או שניים (המהווים קרקע ללמידה).
- צרכי הלימוד שלו קשורים לעבודה היום-יומית.
- הוא מרוכז בבעיה וביישום מיידי של הידע.
- מוטיבציית הלימוד שלו היא פנימית ולא חיצונית.
בהתבסס על הנסיון שלי עם כיתות של מבוגרים, ועם אופי הלמידה שלי עצמי, אני חייב להסכים עם כל אחת מהנקודות כאן. לומדים מבוגרים נכנסים לתהליך הלמידה ממוקדים בבעיה ספציפית. אם גם אתה הולך ללמד כיתה של לומדים מבוגרים, הנה ארבעה אתגרים שלומדים אלו מציבים בפני המרצה שלהם:
1. כיתה סופר-הטרוגנית.
כיתה הטרוגנית רגילה כוללת קבוצה של ילדים באותו הגיל שעברו מסלול דומה, אך הם בעלי ציונים שונים, יכולות שונות ומצב סוציו-אקונומי שונה. בלמידת מבוגרים אתם יכולים לשכוח משכבת גיל אחידה או מסלול דומה.
זה מאוד נפוץ להכנס לכיתה שמורכבת מתלמידים שכבר מכירים כמעט את כל החומר, יחד עם תלמידים שחסרים להם דרישות קדם בסיסיות כדי להירשם לקורס.
זה מאוד נפוץ להכנס לכיתה שמורכבת מתלמידים שכבר מכירים כמעט את כל החומר, יחד עם תלמידים שחסרים להם דרישות קדם בסיסיות כדי להירשם לקורס.
2. הם יותר חכמים מהמורים שלהם.
טוב זה תלוי גם בך קורא יקר, אבל הרשה לי לשתף מנסיוני. חלק גדול מהתלמידים המבוגרים שאני לימדתי היו יותר חכמים ממני. חלקם ידעו יותר ממני על תחום הידע שאותו אני צריך ללמד אותם, וחלקם היו בעלי ידע כללי הרבה יותר רחב.
זה מאוד נפוץ כשתלמיד אחד עונה לתלמיד אחר, לפני שהמרצה מספיק בכלל להבין מה היתה השאלה.
כשמדובר בילדים אנו מתוכנתים להקשיב לדמויות סמכותיות ובוגרות.
איך תגרום לאנשים בוגרים וסמכותיים להקשיב למה שיש לך לומר ?
זה מאוד נפוץ כשתלמיד אחד עונה לתלמיד אחר, לפני שהמרצה מספיק בכלל להבין מה היתה השאלה.
כשמדובר בילדים אנו מתוכנתים להקשיב לדמויות סמכותיות ובוגרות.
איך תגרום לאנשים בוגרים וסמכותיים להקשיב למה שיש לך לומר ?
3. גם מבוגרים מחפשים קיצורי דרך.
למרות כל הנאמר לעיל, קחו קבוצה של מבוגרים ושימו אותם יחד בכיתה - תגלו שהם מתנהגים קצת כמו ילדים. הם מאבדים ריכוז מהר, שמחים לצאת הביתה מוקדם והכי כיף אם אפשר לפטפט קצת בלי שהמורה ישים לב.
אבל הצרה הגדולה באמת שלומדים מבוגרים קיבלו ממערכת החינוך (עוד מהתקופה שלהם בתור ילדים) היא הנטייה לחיפוש קיצורי דרך. במהלך הלמידה בבית הספר הדבר המדיד היה הציונים. אם קיבלת ציון גבוה יכולת להמשיך במסלול. זה אומר שאם מצאת דרך לקבל ציון גבוה בפחות השקעה, הרווח היה כולו שלך.
לומדים מבוגרים שעדיין יש להם שרידים של נטייה זו, מחליפים את הציון בבעייה ספציפית בעבודה. אם הם יצליחו לדלות מהשיעור את הפתרון של הבעייה הממוקדת שלהם בכמה שפחות השקעה, הם מרגישים שהרוויחו.
אבל הצרה הגדולה באמת שלומדים מבוגרים קיבלו ממערכת החינוך (עוד מהתקופה שלהם בתור ילדים) היא הנטייה לחיפוש קיצורי דרך. במהלך הלמידה בבית הספר הדבר המדיד היה הציונים. אם קיבלת ציון גבוה יכולת להמשיך במסלול. זה אומר שאם מצאת דרך לקבל ציון גבוה בפחות השקעה, הרווח היה כולו שלך.
לומדים מבוגרים שעדיין יש להם שרידים של נטייה זו, מחליפים את הציון בבעייה ספציפית בעבודה. אם הם יצליחו לדלות מהשיעור את הפתרון של הבעייה הממוקדת שלהם בכמה שפחות השקעה, הם מרגישים שהרוויחו.
4. הלומד מחליט בעצמו מתי הוא הבין את הנקודה.
מורה בבית ספר הנתקל בנטייה הנרכשת לקיצורי דרך לרוב ימצא את הקיצור ויסגור אותו (למשל, על ידי מבחנים קשים יותר או שמערבים חלק רחב יותר מהחומר). כשמדובר במבוגרים המורה איננו זה שנותן את ההערכה, אלא הלומד עצמו. כשהוא מרגיש שהבין את הנקודה והספיק לו, אז זה מספיק.
בטפסי חוו"ד על מרצים, ביקורת שעולה לעתים קרובות היא שפרק מסוים היה מיותר, שאפשר היה לדלג על חלק מהתיאוריה או שחבל שלא הסבירו פרק אחר או נתנו דוגמא אחרת. כך, אחריות המרצה בלימוד מבוגרים מכסה לא רק את אופן הלימוד, אלא גם את בחירת הנושאים והיקפם. בניסוח אחר - המורה מלמד אך התלמיד הוא זה שכותב את המבחן ונותן את הציון.
כל אחד מאתגרים אלו הוא פתיר אם מכירים בו, אבל כדי להתמודד אתו יש להבין דבר אחד חשוב: הוראת מבוגרים שונה מהותית מהוראת ילדים. אם תתמקדו בקהל שלכם, תבינו מה מעניין אותם, וכיצד אתם יכולים לעזור להם להשיג את המטרות שלהם, יש סיכוי לא רע שתצליחו לעזור לאנשים ללמוד.
בטפסי חוו"ד על מרצים, ביקורת שעולה לעתים קרובות היא שפרק מסוים היה מיותר, שאפשר היה לדלג על חלק מהתיאוריה או שחבל שלא הסבירו פרק אחר או נתנו דוגמא אחרת. כך, אחריות המרצה בלימוד מבוגרים מכסה לא רק את אופן הלימוד, אלא גם את בחירת הנושאים והיקפם. בניסוח אחר - המורה מלמד אך התלמיד הוא זה שכותב את המבחן ונותן את הציון.
כל אחד מאתגרים אלו הוא פתיר אם מכירים בו, אבל כדי להתמודד אתו יש להבין דבר אחד חשוב: הוראת מבוגרים שונה מהותית מהוראת ילדים. אם תתמקדו בקהל שלכם, תבינו מה מעניין אותם, וכיצד אתם יכולים לעזור להם להשיג את המטרות שלהם, יש סיכוי לא רע שתצליחו לעזור לאנשים ללמוד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה