טריילר רשמי לסרט נאום המלך |
באחת
ההרצאות הזכורות לי ביותר הסברתי על נושא מסוים כשלפתע תלמיד שאל שאלה לכאורה
תמימה "רגע, לא הבנתי. תוכל לחזור על זה ?". עד כאן אין שום דבר חריג, אבל
מיד לאחר אותה השאלה הראש שלי כאילו נעצר.
לא
לגמרי נעצר, כמובן, המשכתי לחשוב על איך הגעתי למצב הזה, למה בכלל נכנסתי
לכיתה הזו, למה לא התקשרתי להודיע על מחלה — הדבר היחיד שלא היה בראש באותם
רגעים היה הנושא שניסיתי לדבר עליו, או כל דבר שקשור לעניין.
ככל
שהשניות חלפו וניסיתי להיזכר (ללא הצלחה, כמובן) התסמינים רק החריפו.
הזעה, רעד קל וכל מה שקוראים עליו בספרים תקף.
בסופו של דבר הצלחתי לגמגם שאסביר פרטנית אחרי ההפסקה.
בסופו של דבר הצלחתי לגמגם שאסביר פרטנית אחרי ההפסקה.
כששאלתי
מסביב גיליתי שהתופעה משותפת למרצים קבועים וגם מזדמנים, הפחד שנראה
טיפשים, הפחד שלא נדע לענות את התשובה הנכונה, או הפחד שאנשים יצחקו עלינו
קיימים אצל כל אחד ברמה כזו או אחרת.
פחד
זה מוביל פעמים רבות לתופעה הפוכה אותה אני מכנה "הדיבור הרובוטי". הרעיון
הוא שנדמה הרבה יותר קל ללמוד בעל פה טקסט מילה אחר מילה מאשר לדבר שוטף,
ולכן מרצים, בעיקר בתחילת דרכם, מנסים ללמוד את כל הטקסט של המצגת בעל פה.
התוצאה
היא אובדן החיים של ההרצאה, ותחושה של המאזינים שהם מקשיבים לתקליט ולא
לבן אדם, מה שמייצר שיעמום במקרה הטוב, או נטישת האולם במקרה הרע.
בואו
נדבר עוד קצת על הפחד הזה, מסיבות שונות (שאת רובן אינני מבין) בתי הספר
שלנו מלמדים ילדים מגיל צעיר שלטעות זה דבר רע. במבחן יש תשובה נכונה
ותשובה לא נכונה, ואם בחרת בתשובה הלא נכונה איבדת נקודות. ברור לכל כי
ציון 97 עדיף על ציון 74. הוא פשוט מייצג פחות טעויות.
דווקא
האנשים המוכשרים ביותר סובלים מפחד הקהל הקיצוני ביותר. אותם אלה שתמיד
התאמצו והצליחו לקבל ציונים גבוהים בעבודות ובמבחנים, חוששים לטעות הרבה
יותר מאשר ה"ילד הרע" של הכיתה.
עבור
אנשים שלא טועים המחשבה על הטעות ומה יגידו מסביב מלחיצה הרבה יותר מאשר
הטעות עצמה. מחשבה זו משתקת וגורמת גם לתופעת הדיבור הרובוטי, וגם לזיעה
קרה והיתקעות באמצע הרצאה.
אז איך בסוף הצלחתי להתגבר על פחד קהל לחלוטין ?
זה קל — התחלתי לטעות.
אם
מישהו שואל שאלה שלא רלוונטית לשאר המשתתפים, במקום להגיד "דבר איתי
בהפסקה" ניסיתי להגיד "אני לא זוכר", או "אני לא יודע". מה שגיליתי היה שאף
אחד לא מתרגש מזה. ומאחר ואני ידעתי את התשובה, גם אני לא התרגשתי יותר
מדי.
וכמו בכל דבר, גם כאן חשוב לא להגזים כדי שאנשים עדיין ירצו לשמוע אתכם.
לפוסט היום מצורף הטריילר לסרט "נאום המלך", סרט המציג תהליך התמודדות עם פחד קהל עד להשתלטות על הפחד. הוא מעניין ומומלץ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה