10 דברות למשתתפים בהרצאה

אתם מכירים את ההרצאות האלה שבהן הכל הולך טוב? שהאווירה חיובית, ההומור עובד ואפילו יצאתם עם רעיון חדש לקחת הביתה. וודאי השתתפתם באחת או שתיים כאלה בחייכם, ואני מקווה שאף ביותר.
בתור משתתפים בהרצאה אנו מייחסים למרצה את עיקר ההשפעה על איכותה. היה מרצה מעולה או היה מרצה משעמם הן ביקורות שמאוד נפוץ לשמוע אותן ממשתתפים.

אבל מה אם אספר לכם שזו רק על מחצית התמונה?

גם המרצה הטוב ביותר לא יצליח להעביר מסר לאנשים שלא מוכנים להקשיב, וגם מרצה בינוני יצליח להעביר הרצאה טובה אם הקהל לצדו. בתור משתתף בהרצאה, אתה מחזיק במפתחות להצלחה באותה המידה כמו המרצה. ומאחר ואני יודע שאם כבר טרחת לבוא להרצאה, אתה מעדיף שהיא תהיה טובה, הנה 10 כללים פשוטים שיגרמו להרצאה הבאה שתשתתף בה להיות הצלחה (או לפחות יעזרו מאוד).

1. לא אפתח לפטופ באמצע הרצאה

הניסוח ספציפי אבל הכלל תקף גם במקרים כלליים יותר. זה לא משנה אם מדובר בעבודה על הלפטופ, כתיבת מאמר שאינו קשור או התעסקות בכל פעילות אחרת שאינה קשורה להרצאה. בניגוד למה שאתה אולי חושב, כשאתה יושב בחדר ההרצאה ומרוכז במשהו אחר אתה מעביר למרצה מסר (כן, מרצים רואים הכל).
מכירים את הסיפור עם הצפרדע החרש שהצליח לקפוץ החוצה מהבור רק כי הוא לא שמע את חוסר העידוד של חבריו?  זה קצת דומה. למרצה יהיה הרבה יותר קל לשמח אתכם אם לא תגידו לו כל היום כמה הוא משעמם. וכן, עדיף שתשבו בחוץ עם הלפטופ.

2. לא אגרור את המרצה לדיונים שלא מעניינים את האחרים

מכל 10 הכללים כאן, יש רק שני כללי אל תעשה. אם הקודם התייחס למקרה בו אתה לא מתעניין בהרצאה, בכלל זה אנו עוסקים בבעיה הפוכה, המאזין שמתעניין יתר על המידה.
לכאורה דיון ושאלות מראים על התעניינות, אך יש מצבים בהם אנו שואלים רק כדי להעביר נקודה למרצה או למשתתפים האחרים. אתה מכיר את זה, המרצה אמר משהו שטותי ואתה רוצה להוכיח אותו על טעותו, או שאתה לא מסכים או חושש מהרעיון החדש שמקודם כאן. זה קורה לכולנו. בפעם הבאה שזה קורה לך נסה פשוט לשתוק. אני יודע שזה קשה, אבל שנינו הרי יודעים שממילא לגרור את המרצה לדיונים שוליים לא יגרום להרצאה לעבוד טוב יותר.

3. אשתתף ואוסיף הערות

אין דבר שמייצר אנרגיה טוב יותר מקהל שמשתתף ומוסיף הערות. דרך ההערות שלכם המרצה מבין מה מעניין אתכם יותר או פחות, מכיר את העולם שלכם. מרצה טוב ייקח הערות אלה ויתאים את המשך הדברים למה שעולה מהשיח.
תנו למרצה שלכם את הכלים להעביר את הרעיון בשפה שתדבר אליכם הכי טוב.

4. אצחק בקול רם או לפחות אחייך

הנה הדבר לגבי הומור. הוא עובד אם המאזינים צוחקים. וזה לא משנה כמה טוב או רע אתה מספר את הבדיחה, או כמה היא מוצלחת. הדבר השני לגבי הומור הוא שאף אחד לא אוהב לצחוק לבד. אם המרצה שלך ניסה להצחיק, זרום אתו. גם אם הבדיחה לא הצחיקה אותך במיוחד, אנשים מסביב רואים את החיוך ומרגישים בנוח לחייך גם. זה מדבק.
האלטרנטיבה ? מרצה שמרגיש נבוך אחרי שסיפר בדיחה לא מצחיקה, מה שישפיע על המשך הדרך.

5. אמחא כפיים בסוף ההרצאה

כי זה לא עולה כסף, כי זה נותן הרגשה טובה וכי הבן אדם באמת התאמץ. והכי חשוב מחיאות כפיים, כמו צחוק, הן מדבקות. מישהו צריך להתחיל את זה אבל ההמשך קורה מעצמו.

6. אעביר את הטלפון לשקט בתחילת ההרצאה, ואם שכחתי אז אחרי הצלצול הראשון

כי טלפון מצלצל מוציא אותך, את המרצה, ואת שאר המשתתפים מריכוז, ופוגע בהנאה של כולם. כי לענות לשיחה באמצע הרצאה מעביר מסר, שגם המרצה קולט אותו וגם שאר המשתתפים. וכי זה די מביך כשהמרצה עוצר את הכל, מתקרב אליך ומבקש שתסיים את השיחה (וכולם מסביב מסתכלים).

7. יש שאלות ? בהחלט!

כשמרצה שואל אם יש שאלות, שאל משהו. גם אם זה לא באמת מטריד אותך. השאלה מראה על התעניינות ומדבקת לאחרים. יש בכל הרצאה אנשים שבאמת רוצים לשאול משהו אך מתביישים להיות הראשונים ששואלים, או שחוששים שהמרצה לא באמת מעוניין לענות או לא יודע את התשובה.
כשאני משתתף בתור קהל בהרצאה, אני משתדל להיות הראשון ששואל משהו, רק בשביל להראות לאחרים שזה עובד ומייצר דיון נחמד.

8. אנסה לענות על שאלות המרצה, גם אם אינני יודע את התשובה

כשמרצה שואל שאלה ואף אחד לא עונה הוא מתבאס. הוא לא יודע אם לא עונים כי לא הקשיבו, כי באמת השאלה קשה או כי כולם יודעים את התשובה והשאלה נשמעת נורא טפשית. לכן, אני מנסה להשתתף ולענות, גם אם אינני יודע את התשובה. במקרה הגרוע אמרתי שטות, מה שבהחלט מותר כשאתה קהל.
התשובה שלי, גם אם נכונה וגם אם לא, תתן למרצה חומר להמשיך ממנו ולבנות את המשך הרעיון.

9. אגש לדבר עם המרצה בסוף ההרצאה

מעבר להרגשה הטובה שזה נותן, אפשר גם להעלות שאלות נוספות שלא היה זמן לשאול במהלך ההרצאה, או להסב את תשומת לבו לנקודות שלא היו מספיק ברורות. ההיזון החוזר מהקהל בסוף ההרצאה לא יעזור להרצאה הנוכחית (כי היא הרגע הסתיימה), אבל ייתן למרצה שלך כלים לשפר כדי ההרצאה הבאה תהיה ברורה יותר.

10. אגיב באופן בונה על טופס המשוב

שיחה בסוף ההרצאה היא דרך יעילה לתת הרגשה טובה ואולי לחדד נקודה שלא היתה ברורה, ההיזון החוזר האמיתי והכן ביותר מבוצע דרך טופס המשוב. מרצים קוראים את המשובים, ואת רובנו לא מעניין החלק של המספרים. לעומת זאת, אנחנו מאוד נשמח לשמוע מה לקחת מההרצאה, איזה נקודות היו ברורות יותר ואיזה פחות, על איזה נושאים קיווית לשמוע ולא דיברנו עליהם.
כשמישהו מבקש ממני משוב אני שולח מגילות. אל תתביישו לכתוב הכל, סמכו על המרצה שלכם שיידע לקחת את מה שרלוונטי.

את כל עשרת הכללים אפשר לסכם במשפט אחד — כשאני משתתף בהרצאה בתור קהל, אני לוקח אחריות שההרצאה תצא הטובה ביותר שאפשר, כי אני יודע שאני ושאר המאזינים רק נרוויח מזה. קהל שעובד קשה מקבל בדרך כלל תמורה טובה עבור הזמן שלו, וזה הרי מה שחשוב בשורה התחתונה.