 |
| מקור תמונה: 123rf.com |
פתיחה טובה להרצאה יכולה לעשות את כל ההבדל ולגרום לאנשים להקשיב טוב יותר למסר שלך, לקחת אותך ברצינות ואף ללכת אחריך עם הקריאה לפעולה שאתה מציג.
מצד שני, פתיחה גרועה להרצאה עלולה לסווג אותך בתור "המדריך שרק קרא את החומר לפני השיעור אבל לא באמת מבין על מה הוא מדבר". אחרי פתיחה גרועה מאוד קשה לחזור לתלם ולייצר אמינות.
למרות שכולנו יודעים את החשיבות של פתיחה, עדיין אני רואה מרצים שבוחרים לפתוח את ההרצאה בדרך שקשה מאוד להתרומם ממנה להמשך ההרצאה. הנה כמה דוגמאות מהחיים שאני ממליץ להתרחק מהן:
1. פתיחה בהתנצלות
”ביקשו ממני לבוא לספר על ... אבל האמת שאני שכחתי לגמרי שקבענו את ההרצאה להיום, ולכן הגעתי לא מגולח וללא מצגת. אני מאוד מתנצל על כך“”שלום לכולם, חזרתי אחרי שבוע מחו"ל. אני יודע שקולי לא נשמע כבר שבוע אבל זאת הסיבה.“
כשאתה מתחיל הרצאה בהתנצלות או הסבר על מה קרה לא בסדר, למה קרה לא בסדר, מה עשית נכון או לא נכון, אתה שם את הדגש במקום הלא נכון.
עכשיו מה שאני אזכור מההרצאה שלך הוא חוסר האחריות שלך.
עכשיו אתה מתויג אצלי בראש כמישהו שמזלזל בי ובזמן שלי.
עכשיו אני מרגיש רע, ואפילו לא התחלת לדבר.
בפעם הבאה שתרצה להתחיל מהתנצלות, וותר על זה. או יותר טוב — תשקיע את כל מה שצריך כדי שלא תצטרך להתנצל.
2. פתיחה בבדיחה
למרות שמאוד קשה לספר בדיחה מול קהל גדול, הרבה אנשים כשמגיעים לדבר מול קהל נתקפים בהרגשה שהם סטנדאפיסטים ללילה אחד ומנסים את הבדיחה הגדולה שלהם.יש מספר בעיות בבדיחות כפתיחה. מעבר לאי נעימות שתגרם אם אף אחד לא יצחק, הרבה בדיחות כוללות מאפיינים סקסיסטיים או פוגעניים כלפי קבוצות מסוימות.
באחת ההרצאות ששמעתי הדובר הציג בפתיחה תמונות של בחורה יפה ומכוערת, וניסה לעשות אנלוגיה בינן לבין טכנולוגיות מסוימות. זה פשוט יצר מבוכה בקהל עד שבסוף אחד המארגנים קם וביקש מהמרצה לרדת מהבדיחה.
כן מומלץ לשלב הומור קל לאורך כל ההרצאה, אבל להשאיר את זה מאוד קליל ומרומז ולא בתור הרעיון הראשי. דוגמא טובה להומור קל אפשר למצוא בהרצאה של קן רובינסון בטד
3. פתיחה ביקורתית אודות הקהל או המארגנים
אתה בכנס גרוע. המקרן לא עובד, הקפה לא טעים ושאר המרצים היו איומים. כשאתה פותח הרצאה בביקורת על הכנס אתה פוגע בעצמך ובהרצאה שלך. אתה חלק מהכנס.
מבחינת הקהל, כשהוא בא לכנס ואומרים לו שהכנס לא טוב, אז החוויה בכללותה תזכר כמשהו לא טוב, וכן — זה כולל אותך.
מעבר לזה, כשאתה מזכיר את הדברים הרעים ומעורר אותם, אתה רק מחדד את ההרגשה הרעה גם בקרב אותם מאזינים שאולי לא שמו לב או שלא חשבו שהיה כל כך נורא.
נסה לקבל הכל בחיוך ולשדר את החיוך הזה הלאה לקהל. כך גם אתה תרגיש טוב יותר בהרצאה וככל הנראה גם המאזינים.
נתקלתם בעוד פתיחות קשות ? אל תשמרו בבטן ! ספרו לי על זה בתגובות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה