יום אחד קמה אשה בכנסת ומקדישה את נאום הבכורה שלה כדי לספר להמוני אנשים סיפור שהם חיכו הרבה זמן לשמוע.
בעידן האינטרנט, אותם אנשים מגיבים בכפתורי ה Share וה Like וזמן קצר לאחר מכן הנאום הופך "ויראלי", כלומר כזה שמופיע על הוול שלך בפייסבוק.
לא כל נאום בכורה של ח"כ חדש מועלה ליוטוב (למעשה, הצלחתי למצוא ביוטוב מעט מאוד נאומי בכורה). כמעט כל אלה שהועלו ליוטוב זכו לחשיפה ברשתות החברתיות. נפתלי בנט הגיע ל 36 אלף צפיות, יאיר לפיד עם 5,000 צפיות, פייגלין עם 7,000, מיכאל בן ארי עם 1,500. אל מול מספרים אלו, הישגה של הד"ר רות קלדרון שהגיעה ל 120,000 צפיות בהחלט ראוי לציון.
אם עדיין לא צפיתם הנה הלינק לנאום בוידאו והטקסט המלא של הנאום באתר onlife.
רות הגיעה ל 120,000 צפיות כי אנשים שצפו בנאום רצו לחלוק אותו עם חבריהם. אותם אלפי אנשים שצפו בבנט, לפיד, פייגלין ואולי בן ארי העדיפו לשתף ולהמליץ דווקא על נאומה של קלדרון, למרות אנונימיותה היחסית לפני הבחירות. רוצים לדעת מה הפך את נאומה של קלדרון לויראלי ? הנה התשובה שלי.
1. מתחילים במסר
יש הרבה דרכים לגרום לאנשים להפיץ את העבודה שלכם. אתם יכולים להיות מצחיקים באופן מיוחד או משוגעים באופן מיוחד, או אולי לשלב חתול מנגן על פסנתר. רות לא הלכה בכיוונים האלו.
הדרך שלה היתה לתת דרך למאזין להביע את עצמו. כשמישהו עושה Share בפייסבוק לנאום שלה, הוא בעצם אומר לחברים שלו ”מה שרות אמרה. אני גם חושב כך. עד עכשיו לא ידעתי איך להגיד את זה“.
במקרה של קלדרון, המסר היה זרמים אחרים ביהדות שמנכסים לעצמם את הדת. הרבה ישראלים נפגעו מהשליטה של האורתודוקסים בדת, אך לא ידעו איך לדבר על זה. רות נתנה להם את המילים המדויקות. רק צריך ללחוץ Share.
2. מציירים עולם טוב יותר
עולם טוב יותר ? מה, ללמוד יהדות חילונית זה טוב יותר ? עבור המאזינים של קלדרון בהחלט כן. רות מסיימת את הנאום בשאיפה למצב בו לימוד התורה יהיה נחלת כל ישראל, למצב של שוויון בנטל התורני, הצבאי והאזרחי ולחלוקה שווה של משאבים לכל הלומדים.
שאיפה זו מייצרת הבטחה לעולם טוב יותר עבור המאזינים שלה. אנחנו מפיצים את הנאום כי אנחנו שותפים לשאיפות וחושבים שהשיתוף יגרום לשאיפות הללו להתממש.
3. יוצרים הזדהות
המסר והאוטופיה הם הכרחיים ליצירת הזדהות אך אינם מספיקים. הזדהות אמיתית מצריכה בחירת מילים מדויקת שיוצרות את תחושת ההזדהות והשותפות במטרה. הנה המשפטים של רות שגורמים לכם להרגיש חלק מהקרב שלה (הדגשות שלי):
”אף אחד לא לקח מאתנו את התלמוד, ואת הספרות הרבנית… עכשיו הגיע הזמן לחזור לנכס לעצמנו את מה ששלנו … להתענג על ההון התרבותי שמחכה לנו, לעינינו, לדמיוננו, ליצירתנו“
כשרות קוראת לנו לקחת חזרה את מה ששלנו, היא מציגה מפת דרכים שבסיומה נגיע לעולם הטוב יותר שאותו היא מתארת. רות מציגה באופן ברור את המציאות הנוכחית, את המציאות שאליה היא רוצה להגיע, את הצוות ואת הדרך. השימוש בגוף ראשון רבים כבר אומר למאזין שהוא חלק מהקבוצה.
4. משלבים הפתעה
רות מסיימת את הנאום בתפילה. עם אלוקינו וכל המסביב. עכשיו, אשה מתפללת בכנסת ? אשה אומרת ”יהי רצון מלפניך“ ? אני לא ציפיתי לזה. נו, אבל אם הכל היה צפוי לא היה צורך להפיץ, ולא היה על מה לדבר או טעם לחלוק.
מטבע הדברים, אין מתכון לויראליות. אנו יודעים את הרכיבים אך מה שקובע הוא המינון המדויק שלהם, אופן המסירה, הנושא עצמו ועוד אלפי פרמטרים. האם צפיתם בנאום ? הזדהיתם ? כעסתם ? לא הבנתם על מה המהומה ? ספרו לי על זה בתגובות !
פוסט מעניין, אבל באופן אישי אני לא מסכים איתו.
השבמחקאני יכול לנסות להסביר למה אבל לא אעשה את זה טוב כמו הבחור בהרצאה הזאת עושה.
http://www.ted.com/talks/simon_sinek_how_great_leaders_inspire_action.html
לדעתי, אלו הסיבות שהנאום של גב' קלדרון הפך לויראלי, כי האנשים הזדהו עם ה"למה" שלה.
וכמו שניסחת, אנשים חשו ש-"מה שרות אמרה. אני גם חושב כך"
אהבתי את ההרצאה של סיימון ואני מצטרף להמלצה לצפות בה.
מחקבהמשך לאותה הרצאה, נראה לי שהדרך לקרוא את הפוסט שלי היא להגיד - אחרי שאתה מבין את ה"למה", הנה כמה רעיונות איך לספר את זה בצורה מעניינת.
צפיתי, לא הזדהיתי, לא כעסתי, לא הבנתי על מה המהומה.
השבמחקhttp://haemori.wordpress.com/2013/02/16/calderon/
השבמחקוכמובן ברמת התוכן הפוליטי של הנאום מתחבר ללינק בתגובה וממליץ לקרוא גם אותו
מחקובהמשך גם:
מחקhttp://www.haaretz.co.il/opinions/1.1937490