יום שבת, 5 בינואר 2013

הקהל צולל באמצע ההרצאה ? כך תעזרו להם להתרומם

מקור התמונה:
http://www.flickr.com/photos/joeshlabotnik/2081990209/
אחד הדברים שאני זוכר היטב מההרצאה הכי משעממת שנכחתי בה בחיים היה המצגת. בכל פעם שניסיתי לזהות היכן אני והרמתי את העיניים למקרן, ראיתי שקף שנראה בדיוק אותו הדבר כמו שאר השקפים. כלומר, הטקסט היה ככל הנראה שונה, אבל בכל השקפים הטקסט הופיע שחור על גבי לבין, פחות או יותר אותה כמות טקסט בכל שקף.
כשאתה מרים את העיניים ורואה מולך שקף כזה, יש לך שתי אפשרויות: אתה יכול לנסות לקרוא מה כתוב בו, או להתעלם ממנו לחלוטין ולנסות להקשיב למרצה.
הנטייה הטבעית שלי, אגב, היא כשאני רואה שקף עם טקסט לנסות לקרוא את הטקסט כדי להבין על מה מדברים עכשיו. באותה הרצאה הכי-משעממת-בעולם ההסבר בשקפים, למרות (ואולי בגלל) שהיה ארוך, היה לא מספיק מובן.
עכשיו דמיינו את התסכול — אתם יושבים בהרצאה, מורידים לרגע את העיניים כדי לבדוק מה חדש בפייסבוק. כשתביטו חזרה אל המקרן השקף שמופיע בו כולל טקסט לא ברור שכתוב שחור-על-גבי-לבן. האינסטינקט הראשון שלי הוא לחזור מייד לפייסבוק, כשהמחשבה היא שאולי אחרי שאקרא סטטוס או שניים נעבור לנושא שיהיה לי יותר קל להתחבר אליו. הסיפור הזה חוזר על עצמו לכל אורך ההרצאה.

למרות שנוטים לייחס זאת לעת האחרונה, חוסר השקט התמידי שלנו לא התחיל עם הפייסבוק. עוד כשהייתי בבית הספר אני זוכר מורות שהתרגזו על תלמידים שמפסיקים להקשיב אחרי מספר דקות, ומרימים את הראש רק לבדוק אם יש משהו מעניין. זכורה לי במיוחד מורה שהתפרצה בכעס ודרשה שנפסיק ”להרים את השנורקל“ פעם בעשר דקות, ונתחיל להתרכז.

הגישה שלי היום היא הפוכה: במקום לקוות שאנשים לא יבדקו את הפייסבוק כל כמה דקות, או לכעוס על מי שכן בודק, אני מנסה לעצב שקפים שיאפשרו לכל אחד להרים את הראש בכל רגע ותמיד להבין על מה מדובר. איך עושים זאת ? הנה מספר טיפים:

1. השתמשו בכותרות בעלות משמעות

כותרת היא כביכול החלק הכי קל בכתיבת שקף - פשוט כותבים את הנושא, נכון ? לא נכון !. כותרת טובה צריכה לאפשר לכל אחד להבין איפה הוא נמצא אם הוא הרגע הרים את העיניים או נכנס להרצאה. 
אחת הדרכים לעשות זאת היא שימוש במשפט מלא בכותרת במקום בנושא בלבד. אם היינו רוצים להפוך בלוג זה למצגת, במקום לכתוב פשוט "כותרות" או "כותרות בעלות משמעות" בתור כותרת לסלייד, מומלץ להשתמש במשפט כדוגמת "כותרות בעלות משמעות משאירות את הקהל בעניין", או "איך להשתמש בכותרת כדי להשאר מרוכזים", או "השתמשו במשפט מלא בכותרות שלכם". 

הייתרון בכותרת שהיא משפט מלא הכוללת את הנקודה המרכזית של השקף הוא באפקט השנורקל. למאזין שחוזר להקשיב אחרי שהוא בדק מה חדש בפייסבוק צריך רק מספר שניות בשביל להבין מה רוצים להגיד לו, ועכשיו הוא יכול לעבור להקשיב לך. 
בכותרת שהיא מילה בודדת לעומת זאת, אותו מאזין נאלץ לקרוא את כל הטקסט בשקף רק כדי להבין מה אתה מנסה להגיד לו. 

מעבר לאינטואיציה, מסתבר שכותרות כאלו גם הוכחו כבעלות השלכות חיוביות על כמה מההרצאה אנשים זוכרים.

2. השתמשו בסיכומי ביניים לעתים קרובות

סיכום ביניים הוא הרגע שבו אתם אומרים לכולם ”עכשיו זו ההזדמנות שלכם לחזור להקשיב“. כשאתם עוצרים את הרצף עם משפט כמו ”עד לכאן ראינו כך וכך, האם יש למישהו שאלות על מה שראינו עד לכאן ?“ נוצר מצב מעניין. כולם בשקט. אנו מחכים שניה או שתיים עד שמישהו ירים את היד לשאלה. אם אני בפייסבוק באמצע הרצאה ופתאום כולם משתתקים סביבי, אני מרים את העיניים לבדוק מה קרה.
ברגע זה של הרמת העיניים זו ההזדמנות שלכם בתור מרצים להמשיך את המשפט ”עכשיו נעבור לדבר על כך וכך“, קיבלתם את ההקשבה וניצלתם אותה כדי לספר לי שמתחילים נושא חדש, ושאם אני אתחיל להקשיב עכשיו אני אבין. 

כל כמה זמן כדאי לעצור לסיכום ביניים ? מהנסיון שלי סיכום ביניים אחת ל 4-5 דקות זה המינימום, ואם אפשר בתדירות יותר גבוהה זה גם טוב. למי ששוכח לעצור לסיכומי ביניים, אני לפעמים מכנים שקף שחור או שקף עם כותרת: ”זה הזמן לשאלות“. 

3. שלבו פעולות למידה מסוגים שונים

הסבירות להאזנה איכותית וממושכת לאורך זמן עולה משמעותית אם מדברים על משהו שמעניין אותי אישית. הבעייה היא שהנושא של ההרצאה בדרך כלל לא ייגע באופן אישי לכל אחד מהנוכחים. אז מה עושים ? מרמים. 
אם אנו משלבים בהרצאה אתגר או משחקון קטן שמייצר התמודדות של המאזינים עם מכשול, ייתכן וחלקם הצליחו להתמודד יותר טוב וחלקם פחות טוב, אבל עכשיו כשאתה תדבר על הקושי, דרכי התמודדות (שאנשים מהקהל בחרו בתרגיל) ודרך ההתמודדות המומלצת, יש הרבה יותר סיכוי שהפייסבוק יחכה קצת. 
אם לדוגמא אתם מתכננים הרצאה על משא ומתן, תנו לאנשים משימה הכוללת ביצוע משא ומתן אמיתי (אפשר לבקש שיתקשרו למוקד שירות של אחת מחברות הכבלים לנסות לקבל דיל טוב), אחרי זה תוכל להציג מה אנשים עשו טוב, מה פחות טוב, ואיך צריך לעשות את השיחה כדי לקבל את הדיל הטוב ביותר — ואפשר גם לחלק פרס קטן למי שפתר את המשימה על הצד הטוב ביותר.

שלוש הפעולות שהצגתי מחולקות לשלושה סוגים: כותרות מעניינות עוזרות לאנשים שחזרו להקשיב להכנס לעניינים טוב יותר, סיכומי ביניים מסייעים לכם לקרוא לאנשים לחזור להקשיב ושילוב חוויות למידה בהרצאה יאריך את זמן ההאזנה האיכותית. שילוב הטכניקות יעזור לכם ולהקהל שלכם להשאר מרוכזים בהרצאה הבאה. 

רוצים לספר על ההרצאה הכי משעממת שאתם הייתם בה ? או על הכי מעניינת ? אל תתביישו וספרו בתגובות !

4 תגובות:

  1. רעיונות טובים ומועילים. מסכים מאד עם ההמלצה על סיכומיי הביניים. עם זאת, התדירות של סיכומי הביניים (מדי 4-5 דק') נשמעת לי גבוהה מדי. חזרה שכזו בהרצאה שאינה מנסה למכור מוצר, אלא להעשיר ולפתח ידע, עלולה להיות מייגעת ומשעממת.

    השבמחק
  2. תודה. לא הרחבתי על זה בפוסט אבל סיכום ביניים ממש לא חייב להיות טרחני. אם המטרה היא רק להחזיר את כולם להקשבה, אפילו עצירה קצרה לשאול אם יש שאלות, ואחרי זה לציין מה הולכים לראות עושה את העבודה (ולוקח פחות מ 10 שניות).

    אני חושב שבתור מרצים אחד הדברים שאנחנו שוכחים תמיד זה שאנחנו פחות מעניינים ממה שאנחנו חושבים, ובמציאות יש מעט מאוד אנשים שיושבים מרותקים ולא מורידים את העיניים מהמרצה במשך שעה שלמה...

    השבמחק
  3. היי יינון,

    בתור מישהו שנכח בשניים מהקורסים שאתה מעביר, על נושא שהידע המוקדם שלי בו שאף לאפס, עליי לברכך על הרצאות מעולות ומעניינות...

    אתה אכן יודע לתפוס את הקהל היטב :)

    השבמחק
  4. רעיונות טובים, תודה.

    השבמחק