חג שמח וכשר

השבוע לא יהיה פוסט עקב חופשת חג.
תמשיכו לדבר יפה ונפגש שוב בשבוע הבא.

מרגיש מקובע ? 5 טיפים שיעזרו לך להיות יותר ספונטני בהרצאה הבאה (ובחיים)

מכירים את האנשים האלה שתמיד מצליחים להפתיע בספונטניות שלהם ? מהסוג שיכולים לספר לך שאין להם ממש תוכניות לחג, אבל כשתדברו אחריי תגלה שהם בספונטניות ירדו לסיני, צללו עם גמלים ולמדו לרכב על חד-אופן בהרים.

גם בתחום ההרצאות תמצאו אנשים כאלה. מרצים שמסוגלים לדבר על כל נושא שבעולם כאילו בספטונטניות, שכשאתה שואל אותם איזה דוגמאות יהיו בשיעור הם יענו בנונשלנטיות: "אני לא יודע, נתחיל ונזרום". אז אם גם אתה מקנא בכל האנשים האלה שנראה שהכל מצליח להם בלי להתאמץ, הנה הטיפים שלי איך להיות יותר ספונטני (ואולי) אפילו להינות מזה.

1. התכונן טוב

הדבר הראשון שיעזור לך להיות יותר ספונטני נשמע כמו ההיפך מספונטניות. אבל, בוא נחשוב על זה רגע. מי שרוצה באמצע הדרך לעצר בספונטניות בים לראות את השקיעה, כדאי שיהיה לו כסא מתקפל בתא המטען (ועדיף גם בקבוק יין לכל מקרה).
בתור מרצה, להיות ספונטני זה הדבר הכי קל בעולם אם יש לך כבר חומר מוכן על כל נושא אפשרי, או לפחות על רובם. כך, כשאתה מגלה שהקבוצה שמולך מאוד מעוניינת לשמוע על נושא שדווקא אינו בחומר, אבל אתה כבר לימדת אותו 3-4 פעמים בקבוצות אחרות, אין שום בעייה לשנות קצת את הסילבוס.
אם, לעומת זאת, שואלים אותך על נושא שאיננו בחומר וגם אין לך שום דבר מוכן על אותו הנושא, להתחיל לדבר עליו ולקוות לטוב יכול להיות מתכון לאסון.

גם בנושא הזמנים ההתכוננות היא המפתח לספונטניות. כשהתחלתי לקבל שליטה על הזמן שלי האינסטינקט הראשון היה למלא את הלו"ז עד אפס מקום. אנשים עסוקים נראו לי תמיד מאוד מצליחים, אז מטבע הדברים עדיף להיות עסוק מאשר להתבטל. אבל, אם ספונטניות היא מטרה, תצטרך להשאיר גם זמן ריק (או כמו שאני קורא לו "שמור לאירועים ספונטניים"). כך, כשתגיע הזדמנות שאי אפשר לסרב לה, יהיה לך את הזמן לקבל אותה.

2. תפסיק עם הדברים הלא-כיפים

דברים לא-כיפים היא הגדרה כללית לכל מה שגוזל ממך אנרגיה - גם אם באותו רגע הוא נראה הכי אטרקטיבי בעולם. אלה הדברים שמונעים ממך לחקור ולמצוא את ההזדמנויות להיות ספונטני. כשאתה מרוח מול גמר כוכב נולד, אין הרבה סיכוי שתצא לחפש הזדמנויות חדשות.

חיסול הדברים הלא-כיפים בחיים מייצר את הזמן לחקור, לחפש וגם למצוא. אם בסעיף הקודם דיברנו על לפנות זמן לספונטניות, דברים לא-כיפים הם הדבר הראשון שצריך להתפנות. 

3. התעלם מהפחדים של ההתחלה

באחד מאירועי הספונטניות הבודדים שאני זוכר, הציעו לי חברים להצטרף לפסטיבל שאנטי כזה או אחר. בדרך כלל דחיתי את ההצעות האלה בלי להתבלבל - לישון מחוץ לבית, לאכול גרעינים ולא להתקלח אלה דברים שממבט ראשון מלחיצים אותי.

כמובן, שאחרי שהתגברתי על הפחד והחלטתי לנסוע היה דווקא ממש נחמד, ואפילו חוויה שזכורה לי עד היום.

אותו הכלל תקף גם בהרצאות: זה מפחיד להתחייב לדבר על נושא חדש שלא דיברת עליו קודם, אבל אחרי ששמנו את הפחד הזה בצד והתחייבנו, כל אירוע כזה יכול לפתוח הרבה הזדמנויות, ובעיקר זה יוצא די כיף בסוף.

4. היה ממושמע

ספונטניות איננה בטלה, וכדאי לשים לב להבדל. אם מתחשק לך בספונטניות לראות את גמר כוכב נולד במקום להתכונן להרצאה שתעביר מחר, אתה כנראה תפגע בך ובמאזינים שלך.
על מנת שספונטניות תעבוד טוב היא חייבת להיות מתוכננת ומבוצעת על הצד הטוב ביותר. וגם, כדאי לבחור לעשות בספונטניות רק את הדברים שבאמת מועילים.

5. נסה להיות קצת פחות בררן

פגשתי לא מעט מרצים שישמחו לדבר יותר אם רק יזמינו אותם, אבל במקביל מסרבים כמעט לכל הזדמנות. מקום אחד היה רחוק מדי, מקום אחר לא משלם מספיק והשלישי היה בשעה לא נוחה.
אם גם אתם מסוג האנשים שצריכים לחשוב, להתייעץ ולחשוב שוב לפני שאתם קופצים למים - נסו גם להסתכל על התמונה הגדולה ולקפוץ למים לעתים יותר גדולות. שרית חדד אמרה בדה וויס לגבי שירה בקניונים בתחילת הקריירה ש"כל במה היא במה". אני מאוד מסכים.

בסופו של דבר, ספונטניות בטוב טעם היא פריווילגיה של אנשים שעובדים קשה מאוד כדי להשיג אותה, מנסים כל הזמן דברים חדשים ומתכננים חיים של גילוי וניצול הזדמנויות. עבור רובנו, זה לא קורה מעצמו, אבל בהחלט שווה את ההשקעה.

רוצים לספר על חוויות טובות שקרו בספונטניות ? על צרות שנקלעתם אליהן כתוצאה מעודף ספונטניות ? יש מקום בתגובות !

איזה חוברת מצגות היית מעדיף לקבל ?

אומרים שאפשר לחלק את העולם לשני סוגים של אנשים: אלו הפותחים את חוברת המצגות של הקורס אחרי שהקורס הסתיים, ואלה שאצלם היא זרוקה כאבן שאין לה הופכין במגירה נידחת, מחכה לנקיון פסח הקרוב כדי להיזרק לפח. בתור חבר בקבוצה השנייה, כשהתחלתי ללמד בעצמי קורסים הדבר הראשון שוויתרתי עליו היה המצגת. ההנחה היתה שממילא היא תגיע לפח, אז עדיף להשקיע בהסברים איכותיים ודוגמאות טובות — וכך אכן עשיתי. 

ללימוד ללא מצגת יש הרבה יתרונות: המרצה גמיש יותר להסביר על נושאים שמעניינים את התלמידים, וכשמדובר בנושאים פרקטיים, אפשר להשתמש בלימוד מונחה משימות כדי לשלב לימוד בחווית עשייה. והבונוס - אפשר לצייר על הלוח איורים ספונטניים להמחשה.

כל זה עובד טוב ויפה בתיאוריה, אבל כבר בקורס הראשון שלימדתי המציאות טפחה על פניי. מסתבר, שבניגוד להרצאה קצרה, כשמדובר בקורס מעשי שאנשים יוצאים אליו כדי לקבל ידע, חומרי העזר מאוד חשובים למשתתפים. הנה חלק מהסיבות מדוע:

1. קורס לרוב כולל יותר חומר ממה שהמשתתף הולך להשתמש בו מחר בבוקר. חלק מהנושאים שיילמדו ישמשו את התלמידים שלך בתקופה הקרובה, חלק ישמש אותם בעתיד, וחלק לא ישמש אותם כלל. 

2. יש תכנים שלוקח זמן להבין אותם. קריאה חוזרת לאחר ההשתתפות בקורס מחזקת את ההבנה. 

3. חומר עזר מודפס ואיכותי משמש כמזכרת להשתתפות בקורס.

אז הלכתי לכתוב מצגת.

ועכשיו יש לנו בעייה חדשה — מה לכתוב בה. רוב המצגות שאני קיבלתי בתור משתתף בקורסים היו אוטונומיות, כלומר, משתתף יכל לפתוח את המצגת לאחר סיום הקורס, וללמוד ממנה מחדש את הנושאים.

אם הפסדת שיעור, אין שוב בעייה ללמוד את הנושא דרך המצגת. 

דוגמאות למצגות מסוג זה לא חסר, הנה הראשונה שמצאתי בגוגל כשחיפשתי קורס לינוקס:

http://mylinuxclass.blogspot.co.il/

הסוג השני של מצגות שמרצים משתמשים בהם הוא מצגות המחשה. מצגות אלו כוללות תמונות, איורים או המחשות שעוזרים להבין את החומר עבור תלמיד שיושב כרגע בכיתה, אבל לא ניתן ללמוד מהן את החומר לבד (כלומר, אינן אוטונומיות). במצגת המחשה השקפים ברובם ריקים, ותלמיד שמשתתף בשיעור יכול לכתוב לעצמו הערות על גבי המצגת תוך כדי השיעור. הנה דוגמא למצגת מסוג זה:

https://speakerdeck.com/chriscoyier/lets-do-a-bunch-of-simple-stuff-to-make-websites-faster

אני יודע מה אני מעדיף, אבל מאחר וזה בלוג - עכשיו תורכם. מבין שני סוגי המצגות ספרו לי בתגובות איזה מצגת תעדיפו לקבל - ומדוע. 

חושב לעבור להרצאות וידאו ? חשוב שוב !

את היום הראשון שלי באוניברסיטה אני זוכר לא רע בכלל. הקפיצה מכיתה של 20 תלמידים בתיכון קטן בפתח תקווה, לאולם של מאות מושבים היתה מורגשת. המעבר החד לווה בשינוי דרסטי בתפיסת הלימוד. בשנים הראשונות שלי באוניברסיטה הלימוד התבצע אך ורק באמצעות הרצאות, כשהסטודנט על תקן צופה בלבד. כשאתה יושב בהרצאה כזו עם עוד 150 או 200 תלמידים, היכולת שלך להתערב או לשנות משהו ברצף מאוד מוגבלת. צריך הרבה אומץ כדי לעכב את כל הכיתה בשאלה על משפט שלא הבנת. 

זו אחת הסיבות, לדעתי, שסטודנטים מעדיפים היום לצפות בהרצאות בוידאו.

אם ממילא אני לא חלק מהחוויה ורק צופה מהצד, חושב הסטודנט, לפחות שאוכל לעשות זאת במקום ובזמן שנוח לי. מחקרים אף מראים שלמידה אונליין אפקטיבית יותר מלמידה בכיתה.

האם אכן אבד הקלח על הלימוד הפרונטלי, והוא נועד רק עבור אותם אנשים שעדיין לא "התקדמו" להרצאות וידאו ? אני חושב שלא. הלמידה בקבוצה קטנה עם מדריך מאפשרת לכל משתתף לשלב למידה תיאורטית יחד עם עבודה מעשית ופידבק מיידי. הקיבעון בזמן ובמקום יכול להגביר את המוטיבציה של המשתתפים.

זה כמובן לא קורה מעצמו. הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם לייצר חווית למידה אינטרקטיבית עבור המאזינים שלכם:

1. זכרו שאתם לא בבית הספר או באוניברסיטה

לא הפתיע אותי לקרוא ב"הארץ" סקר שטוען ש 87% מהתלמידים שוכחים את החומר אחרי הבחינה (האחוז האמיתי כנראה גבוה יותר). השיטה שבה אנשים מקשיבים להסברים על דברים שלא רלוונטיים אליהם, ואז נבחנים עליהם כבר לא עובדת. לעומת זאת, נסו לבדוק כמה מהאנשים יודעים לרכב על אופניים, גם אם לא רכבו בשנים האחרונות. 

חווית הלמידה מורכבת מהבנה תיאורטית (או התחלה שלה), נסיון מעשי, חשיבה וניתוח של הנסיון המעשי וגיבוש רעיונות לשיפור הנסיון לפעם הבאה. חזרו על השלבים הללו מספיק פעמים ותקבלו חווית למידה מעשית ששום וידאו לא יצליח להתקרב אליה. 

קראתי על מדריך לטיפוס הרים שכאשר קבוצה חדשה מגיעה אליו, במקום ללמד את הטכניקה ואז לתרגל ניסה להפוך את הסדר. קודם קושרים את כולם לציוד הבטיחות, ואז נותנים להם לנסות לטפס לבד (אפשר לנצל את הזמן לשתות כוס קפה). רק אחרי 20-30 דקות שהתלמידים מנסים, אפשר להתחיל את ההרצאה, לספר על הטכניקות הנכונות ולתת את אותו הנסיון בפעם השנייה.

אתם יכולים לדמיין את מידת האפקטיביות של הרעיון — כעת ההרצאה הפרונטלית פותרת בעייה אמיתית.

2. נצלו את המדיום

בהרצאה חיה מול קהל אתם קרובים הרבה יותר (פיזית וגם מנטלית) למאזינים שלכם. אם מאזין מתחיל לרחף או לנמנם, אל תתביישו להביא אותו חזרה. 

זה מה שהוא מצפה מכם.

אם אתם מרגישים שלא עוקבים אחריכם, עצרו לתרגול קצר. 

דברו עם האנשים לפני ובמהלך המפגש להבין מה הם מרגישים, איזה דברים הבינו ואיזה פחות, ואיך לשפר את ההבנה. 

המטרה של למידה באמצעות הרצאה היא לייצר דיון, להעלות שאלות ולהיות רלוונטיים לכל המאזינים שלכם. 

3. אל תפחדו לטעות

מאפיין נוסף של הרצאה חיה לעומת וידאו הוא שבהרצאה אמיתית מול קהל דברים יכולים להשתבש. אני לא אומר שדברים צריכים להשתבש, או שרצוי שדברים ישתבשו, אבל אני כן אומר שצריך לקחת סיכונים. מישהו שואל שאלה שלא חשבתם עליה ? הדבר הקל הוא לענות ב"אני אבדוק את זה ואחזור אליך". אם השאלה מעניינת, אולי אפשר לשתף את כולם בדיון ולנסות לחשוב יחד על התשובה. באמצע ההרצאה נזכרתם בסיפור שלא תכננתם אותו מראש ? אל תתביישו לספר אותו (גם אם בסוף הוא יתגלה הרבה פחות מצחיק ממה שחשבתם). 

הייתי בלא מעט הופעות שבמפתיע הזמר התבלבל במילים או שכחת לשיר בית. זה חלק מהעניין באירוע חי. והאמת, זה גם חלק מהקסם.

מה דעתכם ? האם למידה חוויתית בכיתה יכולה לשרוד את קורסי הוידאו ? איך אתם מעדיפים ללמוד ? ספרו לי על זה בתגובות !

המדריך למצגות מבוססות ווב בטכנולוגיית HTML5

עד לא מזמן, הצעד הראשון בכתיבת מצגת היה הפעלה של תוכנת מצגות (Power Point, Keynote או LibreOffice - הבחירה בידכם). תוכנות אלו עזרו לנו לסדר את הטקסט בצורה של שקפים, להדביק ציורים לעצב ולבסוף גם להקרין את המצגת אל מול קהל. 

לצד היתרונות הגדולים בשימוש בכלים אלו, יש גם מספר חסרונות: המצגת נשמרת כקובץ PowerPoint או Keynote, ולכן אתם חייבים את אותה תוכנת מצגות כדי לערוך אותה בעתיד, מעקב אחר שינויים בין גרסאות של מצגות הוא מורכב וגם יכולות שיתוף הקהל במהלך המצגת מוגבלות, ודורשות שלקהל תהיה מותקנת אותה תוכנת מצגות. 

עם התקדמות הטכנולוגיה, ניתן כיום לכתוב מצגות שנראות מקצועיות ב HTML5. מצגות אלו נשמרות כקובץ טקסט, ולכן אתם לא תלויים באף יצרן תוכנה כדי להמשיך לעבוד אתן בעתיד, מעקב אחר שינויים מבוצע באותה מערכת בקרת תצורה שאתם משתמשים לשמור קוד (ואם אתם עובדים על מצגת פתוחה, ניתן לקבל Pull Requests לתיקונים ספציפיים), ובנוסף — אתם מרוויחים יכולות הקרנה אינטרקטיבית אל מול הקהל שלכם דרך האינטרנט. 

לטכנולוגיית ווב יש גם מספר חסרונות, הבולט שבהם הוא כלי עריכת השקפים. בהיעדר תוכנת מצגות, אנו עוברים לערוך את השקפים שלנו בעורך טקסט פשוט. עקומת הלמידה מסתבכת, וזה גם לא מתאים לכל אחד. עם זאת, אם אתם יודעים HTML ורוצים לגוון ממצגות הפאואר-פוינט המסורתיות, המדריך הזה הוא בשבילכם.

1. איך נראית מצגת מבוססת ווב

אם עדיין לא ראיתם כזו, אפשר להעיף מבט כאן, כאן או כאן. מדובר בעמוד אינטרנט שמתנהג כמו מצגת, כלומר העמוד מציג שקף אחד בכל רגע נתון ומאפשר דפדוף לשקף הבא או הקודם. מאחר ומדובר בעמוד אינטרנט, אם אתם מתכנתי ווב תוכלו להוסיף עוד אלמנטים אינטרקטיביים. שימו לב רק, שבסוף המטרה של המצגת היא לעזור לכם להעביר הרצאה טובה יותר, אז הכלל הישן של "פחות זה יותר" תקף גם פה. 

קיימות עשרות ספריות שונות שיאפשרו לכם לכתוב טקסט פשוט, HTML או Markdown ולהפוך אותו למצגת מבוססת ווב. במדריך זה אני אשתמש בספרייה שנקראת reveal.js. ספרייה זו נמצאת בשימוש יחסית נרחב, יש לה תיעוד טוב והיא נוחה לשימוש. יתרון נוסף שלה לדעתי זה ששקפים מתחילים להיראות עמוסים מהר מאוד, מה שמאלץ את כותב המצגת להסתפק באלמנט מרכזי אחד. הכלי הזה הביא אותי למחוק טקסט משקפים יותר מכל כלי עריכת מצגות אחר. 

היתרון האחרון שלה הוא עורך מצגות מבוסס ווב, שמאפשר לכם לכתוב מצגת בלי לכתוב שורת קוד אחת. 

2. איך מתחילים

הדרך הכי קלה להתחיל היא למזלג את המאגר של reveal.js בגיטהאב. הספרייה מאפשרת כתיבה של תוכן המצגת בתוך קובץ index.html בפורמט HTML או Markdown. אפשרות נוספת היא הוצאת תוכן המצגת לקובץ נפרד (או אף פיצולו למספר קבצים). אני אבחר באפשרות השנייה, מאחר והיא קלה יותר לתחזוקה.

מבחינת פורמט אתם יכולים לבחור בין HTML ל Markdown. מאחר ומדובר בטקסט למצגת אני מעדיף ללכת על פורמט Markdown שהוא קריא יותר, גם אם מסתכלים על הטקסט לא מתוך דפדפן. 

הנה דוגמא לקובץ Markdown המתאר מצגת פשוטה:

# Introducing reveal.js

A web based presentation framework

## Features

* Really cool

* Easy to write

* Markdown FTW

קובץ זה מייצר מצגת של שני שקפים, הראשון עם כותרת ראשית ומשפט מפתח מרכזי, והשני עם כותרת משנית ורשימה לא ממוינת. בין השקפים מפרידות שלוש שורות ריקות. 

כדי להכניס את התוכן שתואר למעלה למצגת עליכם לבצע:

1. הזינו את התוכן לקובץ, לצורך הדוגמא נקרא לו slides.md

2. עדכנו את הקובץ index.html על ידי שינוי תוכן האלמנט <div class="slides"> שיכלול אך ורק את השורה:

<section data-markdown="slides.md" data-separator="^\n\n\n" data-vertical="^\n\n"></section>

3. עיצוב השקפים

האתגר הראשון שנתקלים בו כשעוברים לכתוב מצגת מבוססת ווב הוא העיצוב. בכל תוכנת מצגות אנו יכולים להזיז את התמונה, לשנות את גודל הטקסט ולשחק עם הקומפוזיציה של השקף עד שיראה טוב. ברגע שעוברים למצגת מבוססת ווב יש לכם סך הכל מספר מצומצם של תבניות לשקפים.

זה לא אומר שאין לנו כלל שליטה. reveal.js מגיעה עם אוסף תבניות (כולן בתיקייה css/theme), שיאפשרו שינוי מהיר של מראה המצגת. המבחר נחמד אך זה לא מספיק. 

כתיבת מצגת רצינית תדרוש בדרך כלל הוספת קובץ CSS משלכם, שיאפשר עימוד של טבלאות, גרפים, איורים ואף טקסטים במידת הצורך — מאחר ומדובר בווב אין בעייה להוסיף קובץ כזה.

בחירת Theme והוספת קובץ ה CSS שלכם מתבצעת על ידי שינוי קישורי ה CSS בקובץ index.html. השורה הרלוונטית עבור שינוי theme היא:

<link rel="stylesheet" href="css/theme/default.css" id="theme">

4. הוספת איורים

אחרי שעיצבנו את השקפים ובחרנו Theme, חסרה עוד יכולת אחת חשובה — הוספת איורים. שקפים טובים לא מורכבים רק מטקסטים ותמונות. קצת חצים, ריבועים ועיגולים הרבה פעמים עוזרים להמחשה יותר מהסבר טקסטואלי ארוך. זכרו, הקהל שלכם כנראה יצפה במצגת הזו Live במהלך ההרצאה. 

הדרך הקלה ביותר שאני מצאתי להוסיף איורים היא על ידי שימוש בתוכנת איורים חיצונית, שמירתם כתמונה והוספת התמונה לשקף. אם אין לכם תוכנת איורים חביבה, הרשו לי להמליץ על:

http://zwibbler.com/

זהו כלי חינמי הפועל אונליין (ללא פלאש), ומאפשר לאייר ריבועים, עיגולים, חצים וקווים. הכלי מאוד פשוט לשימוש ולא דורש הרשמה. בסוף אפשר לשמור את האיור כתמונה ופשוט להתייחס אליה מקובץ ה Markdown שיצרנו. 

אם שמרתם את התמונה בתיקיית img וקראתם לקובץ diagram.png, הוספת התמונה ל slides.md נראית כך:


5. וקטנה לסיום

ניתן למצוא דוגמא שלי שעדיין בעבודה למצגת וובית בעמוד הגיטהאב:

https://github.com/ynonp/unix2-bash-scripts-slides

עקב באג ב reveal  (שלחתי כבר בקשת משיכה) לא ניתן להוסיף תגיות HTML רגילות לקובץ Markdown חיצוני. אם אתם צריכים את היכולת הזו אפשר להסתכל על הפתרון במיזלוג שלי או למזלג ממני. שם גם תוכלו למצוא את קובץ ה CSS שאני השתמשתי כתוספות ל Theme, ביטול של אנימציות במעברי השקפים ושינוי Theme ברירת המחדל. 

כתבתם מצגת מבוססת ווב ורוצים לספר עליה ? נו, בשביל מה יש למטה מקום לתגובות...

למה לחכות לפורים ? תחפושות שיעזרו לכם לאורך כל השנה

רק נסו לספר לאנשים שסביבכם שאתם חוששים מההרצאה הבאה, ותוך זמן קצר תשמעו את הקלישאה הישנה: ממה יש לחשוש ? פשוט היה עצמך ויהיה בסדר. המציאות היא כמובן שונה בתכלית, אז לכבוד פורים החלטתי לבדוק אתכם למה תחפושת טובה יכולה להיות שימושית גם (ובמיוחד) בימים רגילים.

1. אתה לא כזה מוצלח כמו שחשבת

בוא נחשוב יחד על המיומנויות, הידע והיכולות שלך בנושאים השונים. סביר להניח שיש נושאים בהם אתה חושב שאתה יודע הכל, ונושאים בהם אתה חושב שיש לך עוד מקום להשתפר.

מה לגבי הרצאות ? האם אתה מרגיש שההרצאות שלך הן הכי טובות שיכולות להיות, או שיש מקום לשיפור נוסף ? אם בחרת בתשובה הראשונה אז כנראה שלהיות עצמך זו העצה הטובה ביותר עבורך. 

מצד שני, אם אתה מרגיש שיש עוד דברים שאינך יודע, שקיימת אפשרות שההרצאות שלך יהיו יותר מעניינות, יותר מצחיקות, יותר משכנעות או פשוט טובות יותר באופן מסוים אז להשאר עצמך זה רעיון רע. עדיף לנסות להיות משהו קצת יותר מוצלח.

2. אבל ההרצאה מחר — מה עושים ? 

התשובה: מתחפשים. בפורים אנו בוחרים להיות מישהו שאנחנו לא. אנו מנסים בגדים שהם לא שלנו, חתך-דיבור שונה מהרגיל או צורת הליכה שונה. אם אתה יכול יום אחד לדבר בשפה גבוהה כחלק מתחפושת, אולי תוכל להמשיך את זה גם ליום שלמחרת, ולזה שלאחריו. 

אם הצלחת להתלבש כמו פיראט ולצאת מהבית כחלק מהתחפושת, למה שלא תנסה לשים חליפה יפה או מכנס מחויט גם ביום רגיל ? מה כבר יהיה הנזק ? 

כשלובשים תחפושת בפעם הראשונה זה מרגיש קצת כמו פורים. לאנשים סביבכם קל מאוד לראות שאתם מחופשים — מכנס שלא יושב בול, דיבור לא מדויק או הבעת פנים. כולם יסגירו שמתחת לתחפושת מסתתר אותו "אני" ישן שרציתם לשנות. אבל, דבר מדהים קורה לאלו שמתמידים: בחירה וחזרה מייצרות הרגל, וכך התחפושת הופכת ל"אני" הטבעי. 

לא מאמינים לי ? נסו לצאת לריצת-בוקר שלוש פעמים בשבוע, ולהתמיד בכך מספר חודשים. בהתחלה אתם תסתכלו על האנשים שרצים לידכם ותרגישו לא שייכים, אבל עם הזמן הכושר הגופני משתפר, מבינים מה עושים עם השתייה ואפילו מתחילים לזהות פרצופים של רצים אחרים. 

תחפושת של פעם בשנה היא קוריוז, תחפושת בשילוב חזרה היא הדרך שלכם להשתפר ולשנות. באנגלית אומרים Fake it till you make it, ולנו נשאר רק לקוות שהתחפושת תחזיק מעמד גם כל השנה. 

גם אתם מתעצבנים כשממליצים לכם "פשוט להיות עצמכם" ? ספרו לי על זה בתגובות ! 

ארבעה מרכיבים שיהפכו את הנאום הבא שלך לויראלי

יום אחד קמה אשה בכנסת ומקדישה את נאום הבכורה שלה כדי לספר להמוני אנשים סיפור שהם חיכו הרבה זמן לשמוע.

בעידן האינטרנט, אותם אנשים מגיבים בכפתורי ה Share וה Like וזמן קצר לאחר מכן הנאום הופך "ויראלי", כלומר כזה שמופיע על הוול שלך בפייסבוק. 

לא כל נאום בכורה של ח"כ חדש מועלה ליוטוב (למעשה, הצלחתי למצוא ביוטוב מעט מאוד נאומי בכורה). כמעט כל אלה שהועלו ליוטוב זכו לחשיפה ברשתות החברתיות. נפתלי בנט הגיע ל 36 אלף צפיות, יאיר לפיד עם 5,000 צפיות, פייגלין עם 7,000, מיכאל בן ארי עם 1,500. אל מול מספרים אלו, הישגה של הד"ר רות קלדרון שהגיעה ל 120,000 צפיות בהחלט ראוי לציון. 

אם עדיין לא צפיתם הנה הלינק לנאום בוידאו והטקסט המלא של הנאום באתר onlife. 

רות הגיעה ל 120,000 צפיות כי אנשים שצפו בנאום רצו לחלוק אותו עם חבריהם. אותם אלפי אנשים שצפו בבנט, לפיד, פייגלין ואולי בן ארי העדיפו לשתף ולהמליץ דווקא על נאומה של קלדרון, למרות אנונימיותה היחסית לפני הבחירות. רוצים לדעת מה הפך את נאומה של קלדרון לויראלי ? הנה התשובה שלי.

1. מתחילים במסר

יש הרבה דרכים לגרום לאנשים להפיץ את העבודה שלכם. אתם יכולים להיות מצחיקים באופן מיוחד או  משוגעים באופן מיוחד, או אולי לשלב חתול מנגן על פסנתר. רות לא הלכה בכיוונים האלו. 

הדרך שלה היתה לתת דרך למאזין להביע את עצמו. כשמישהו עושה Share בפייסבוק לנאום שלה, הוא בעצם אומר לחברים שלו ”מה שרות אמרה. אני גם חושב כך. עד עכשיו לא ידעתי איך להגיד את זה“. 

במקרה של קלדרון, המסר היה זרמים אחרים ביהדות שמנכסים לעצמם את הדת. הרבה ישראלים נפגעו מהשליטה של האורתודוקסים בדת, אך לא ידעו איך לדבר על זה. רות נתנה להם את המילים המדויקות. רק צריך ללחוץ Share.

2. מציירים עולם טוב יותר

עולם טוב יותר ? מה, ללמוד יהדות חילונית זה טוב יותר ? עבור המאזינים של קלדרון בהחלט כן. רות מסיימת את הנאום בשאיפה למצב בו לימוד התורה יהיה נחלת כל ישראל, למצב של שוויון בנטל התורני, הצבאי והאזרחי ולחלוקה שווה של משאבים לכל הלומדים.

שאיפה זו מייצרת הבטחה לעולם טוב יותר עבור המאזינים שלה. אנחנו מפיצים את הנאום כי אנחנו שותפים לשאיפות וחושבים שהשיתוף יגרום לשאיפות הללו להתממש. 

3. יוצרים הזדהות

המסר והאוטופיה הם הכרחיים ליצירת הזדהות אך אינם מספיקים. הזדהות אמיתית מצריכה בחירת מילים מדויקת שיוצרות את תחושת ההזדהות והשותפות במטרה. הנה המשפטים של רות שגורמים לכם להרגיש חלק מהקרב שלה (הדגשות שלי):

”אף אחד לא לקח מאתנו את התלמוד, ואת הספרות הרבנית… עכשיו הגיע הזמן לחזור לנכס לעצמנו את מה ששלנו … להתענג על ההון התרבותי שמחכה לנו, לעינינו, לדמיוננו, ליצירתנו“

כשרות קוראת לנו לקחת חזרה את מה ששלנו, היא מציגה מפת דרכים שבסיומה נגיע לעולם הטוב יותר שאותו היא מתארת. רות מציגה באופן ברור את המציאות הנוכחית, את המציאות שאליה היא רוצה להגיע, את הצוות ואת הדרך. השימוש בגוף ראשון רבים כבר אומר למאזין שהוא חלק מהקבוצה. 

4. משלבים הפתעה

רות מסיימת את הנאום בתפילה. עם אלוקינו וכל המסביב. עכשיו, אשה מתפללת בכנסת ? אשה אומרת ”יהי רצון מלפניך“ ? אני לא ציפיתי לזה. נו, אבל אם הכל היה צפוי לא היה צורך להפיץ, ולא היה על מה לדבר או טעם לחלוק. 

מטבע הדברים, אין מתכון לויראליות. אנו יודעים את הרכיבים אך מה שקובע הוא המינון המדויק שלהם, אופן המסירה, הנושא עצמו ועוד אלפי פרמטרים. האם צפיתם בנאום ? הזדהיתם ? כעסתם ? לא הבנתם על מה המהומה ? ספרו לי על זה בתגובות !