יום שבת, 12 באוקטובר 2013

האם הסטודנטים באמת הפכו לעצלנים יותר?

כשאתה נכנס ללמד קורס עם ציון בסופו, האווירה מיד משתנה. הפעם הראשונה שלי בקורס מסוג זה היתה מפתיעה. אתה נכנס לכיתה וכולם מקשיבים, סוג של בוחנים אותך. מהר מאוד הסטודנטים קולטים איזה מהדברים שאתה אומר רלוונטים לציון הסופי (מבחן או פרויקט זה לא משנה), ואיזה נחשבים להעשרה. ומרגע שהפילטר הזה הורם, אין ממש דרך חזרה.

מפעם לפעם ניסיתי לרמות אותם, למשל להכריז ”עכשיו תקשיבו טוב, זו נקודה שהרבה טועים בה במבחן“, פעולה שזיכתה אותי מיד בכמה דקות של הקשבה. גם זה לא החזיק יותר ממספר פעמים, ושימוש יתר בטכניקה זו הוביל לשחיקה נוספת.

יש שיגידו שתלמידים היום הפכו לעצלנים, אבל אני חושב שהשינוי הוא בתפיסה שלנו לגבי השקעה ותשומת לב. אם פעם זמן נחשב כמשהו שיש לך הרבה ממנו, ותשומת לב היתה זמינה בשפע, היום אנו מוקפים בגורמים הנלחמים על תשומת הלב שלנו. היום אנו מבינים שהזמן שלנו רחוק מלהספיק לכל הדברים שאנו רוצים או יכולים ללמוד.

אז בפעם הבאה שאתה נכנס לקורס שציון בסופו, והקבוצה הם תלמידים בני הדור שלי, הנה כמה דברים שעליך לזכור:

1. התעודה חשובה לנו, אבל היינו מעדיפים לשלם עליה כמה שפחות.


הסיפור הדומיננטי שסיפרו לנו הוא שאם תלמד תצליח. עבור ההורים שלנו, אם נכנסת למסלול הנכון אתה כבר תשאר בו ותהיה מסודר בחיים. מצד שני מהמסלול הלא נכון קשה מאוד לצאת. הדרך הבטוחה למסלול הנכון היא ללמוד טוב ולקבל תעודה טובה שתוכיח שלמדת טוב.
כשגדלנו ראינו שהסיפור הזה כבר לא מתאר את מציאות החיים שלנו. התעודה הטובה והפסיכומטרי הגבוה לא יבטיחו הצלחה, ותמיד תצטרך להוכיח את עצמך ואת היכולות שלך.
למרות שהתעודה איננה מספיקה, בהרבה מקומות היא נחשבת תנאי הכרחי או כזה שפותח דלתות. זה לא משנה כרגע אם היא אכן כזו, מה שחשוב הוא מה התלמידים שלך חושבים.

אנחנו נשמח לקבל תעודה טובה, אבל בהחלט נתמקח על המחיר. והמחיר לא נמדד בכסף אלא בתשומת לב והשקעה. אם הצלחתי לקבל את אותה תעודה בהשקעה יותר נמוכה, העסקה שעשיתי היתה טובה יותר. ואף אחד הרי לא רוצה לצאת פראייר.

נסו להציע לתלמיד שלכם את התעודה בחינם. נראה לכם שהוא ימשיך להגיע לשיעורים?

2. אין אף אחד בסביבה שלנו שיעודד אותנו ללמוד.


כשהגישה לידע היתה מוגבלת, לימודים נחשבו לדרך להיות אדם טוב יותר. או שאתה משכיל או שאתה בור, ובשביל להיות משכיל עליך ללמוד. בבחירה הישנה בין משכיל לבור, הסביבה עודדה אנשים ללמוד. אינני מכיר אף אחד מחבריי ללימודים שהוריהם אמרו להם ”אין טעם שתלמד, עדיף שתלך לשבת על הברזלים“, מאחר ולשבת על הברזלים נחשב לבחירה פחות טובה.
החיים בסביבה רבגונית ובעלת זרימה חופשית של ידע הראו לנו שיש דרכים נוספות. שאתה יכול להיות בן אדם מעולה בלי לימודים אקדמאיים, ולמעשה שזה מאוד קל.

נסו לשכנע תלמיד היום שאם ילמד בעל פה את ביאליק הוא יהיה אדם טוב יותר. 
ספרו לי אחרי זה בתגובות איך זה הצליח.

3. הנסיון לימד אותנו שאת רוב המיומנות שנצטרך לשוק העבודה נרכוש לבד.


בהמשך לנקודה הקודמת: לא רק שלימודים לא יעשו אותנו אנשים טובים יותר, הם גם לא יעזרו לנו בשוק העבודה. הקלף האחרון שנשאר ביד של מוסדות ההשכלה הולך לאיבוד עם התמעטות מקומות העבודה המסורתיים וסוף העידן התעשייתי.
הסטודנטים של היום מבינים שכל שנתיים-שלוש הטכנולוגיה משתנה ללא היכר, ואתה הרלוונטיות של הידע. לא משנה מה תלמד בבית הספר או במכללה, עד שתגיע לשוק העבודה תצטרך ללמוד את רוב הדברים מחדש.

4. אז מה, צריך פשוט לסגור את בית הספר?


אינני יודע, אבל זו גם לא השאלה כרגע. יותר מעניין לחשוב מה כן אפשר לעשות עם קבוצה כזו של סטודנטים.

התשובה שלי: אם אתה מאמין בכנות שהידע שיש לך לחלוק הוא חשוב, השאר את הציונים והתעודה מחוץ למשוואה וספר לנו למה. שכנע אותנו שאם נקשיב לך נהיה אנשים טובים יותר, ושהידע שאתה תחלוק אתנו הוא ייחודי ומעניין, כזה שלא ניתן למצוא אותו במקומות אחרים. ידע מהסוג שילווה אותנו שנים קדימה וישנה אותנו באופן מסוים.

אנחנו נשמח להקשיב לסיפור, בתנאי שהוא מספיק מעניין.

2 comments:

  1. יש הבדל בין בסיס שאמור להיות זהה גם עוד 10 שנים (נגיד בסיס מספרים, איך מעבד עובד, לוגיקה וכיוב'), לבין איך הטכנולוגיה עובדת.

    הבעיה האמיתית היא הצורה שמלמדים דברים. ויותר גרוע, שיש "מבחן".
    הרי ידוע שהמוח לא נועד לתפקד כמו שדורשים עבור "מבחן". יותר מכך, ה"מבחן" אינו משקף ידע, אלא היכולת לשנן מידע.
    השינון הזה ד"א הוא שינון סלקטיבי, שבסופו של דבר נעלם, כי הוא נכנס רק לבחינה עצמה.

    לימוד הוא להבין איך דברים עובדים, בשביל להתמודד איתם לבד. שינון זה לזכור איך משהו מאוד מדוייק עובד, ולדעת תמיד לענות את אותה תשובה.

    כל החשיבה של לימוד צריכה להיות שונה. במקום לתת כלים להתמודד עם דברים, זה רק משהו שנועד לתת לך אפשרות להתמודד עם עבודה מאוד מדוייקת, משהו שהתאים למאה הקודמת ולמאה שלפניה, לא מה שיש אצלנו כיום.

    השבמחק
  2. הי,

    בהחלט מסכים עם ההבדל בין שינון ללמידה, אך אני חושב שהוא לא העניין המרכזי כאן.

    יש כיום תהליך מעניין ומבורך של מורים שעוברים מהמודל של שינון למודל של למידה. זה עדיין בתחילת הדרך אבל מנסים ומדברים על זה, למשל בעמוד של מורים לפיזיקה כאן:
    http://ptc.weizmann.ac.il/?CategoryID=1083
    וגם במקצועות אחרים.

    לדעתי הבעייה המרכזית היא שהלימודים פשוט לא רלוונטיים. לא מבחינת שיטת הלימוד אלא הנושאים עצמם.
    אני לא חושב שזה חדש, אגב. ככל הנראה הלימודים מעולם לא היו רלוונטיים, פשוט כשלא היה אינטרנט לא באמת היו לתלמיד אלטרנטיבות לימודים רלוונטיות עבורו.

    השבמחק