יום שבת, 12 בינואר 2013

אל תתן לאווירה לקלקל לך את המסר

נכנסתי לתחום ההדרכה במסגרת הצבא. התפקיד שלי באותם ימים היה פשוט: בכל פעם שקבוצת חיילים שעוסקים בתכנות היתה צריכה הכשרה — אנחנו עשינו את הקסם כדי שהם יקבלו קורס.
דמיינו את הפתעתי כשהתחלתי להעביר שאלוני משוב ושמתי לב למתאם הסטטיסטי המובהק הבא: קורס שהתקיים בכיתה פנימית בבסיס צבאי קיבל תוצאות משוב נמוכות יותר מאשר אותו הקורס כשהתקיים במכללה אזרחית. ולא מדובר על מדדים כמו טעם העוגיות או איכות הקפה, אלא מדדים מקצועיים כמו איכות המדריך או רמת התרגולים. החלטתי לבצע ניסוי קטן, ושכרתי כיתה חיצונית (עם עוגיות ופינת קפה) אבל ביקשתי ממדריך צבאי ללמד בה. אותו הקורס, אותו המדריך, אווירה אחרת. רוצים לנחש את התוצאה ?

לימים למדתי שהניסוי שלי לא היה היחיד. כשג'ושוע בל ניגן בכינור ברכבת התחתית מעטים עצרו להקשיב, למרות שביום רגיל אנשים משלמים מעל 100$ לכרטיס לשמוע אותו מנגן. גם פבלו רוזנברג ביצע את אותו הניסוי עבור בנק מזרחי, רק בשביל לגלות את אותה האמת: האווירה קובעת חלק חשוב מהחוויה.

בכל הרצאה שאתה מעביר אתה הולך להתאמץ מאוד כדי להעביר מסר אחד מרכזי. חוץ ממנו, אתה הולך להעביר עוד המון תתי-מסרים קטנים שיתרמו או יפגמו בהעברה של המסר המרכזי. מסרים אלו מועברים באמצעות האווירה, הלבוש, רמת השפה שאתה משתמש בה, איכות המצגת, המילים שבחרת ואלו שלא בחרת ופרמטרים רבים נוספים. שליטה במסרים הסמויים שאתה מעביר ושימוש מושכל בהם יאפשר לך לחזק את המסר המרכזי. אי-הבנה של מסרים אלו או התעלמות מהם עלולים יפגעו במסר המרכזי.

בואו ניקח לדוגמא את הרצאתו של ג'ון מקדוגל על מותו של סטיב ג'ובס. עוד לפני המילה הראשונה שנאמרת מוצג שם הדובר: ”ג'ון מקדוגל, ד"ר“. מספיק לצפות בשתי הדקות הראשונות כדי לקבל את הרושם שהדובר מבין טוב מאוד את החומר שהוא הולך לדבר עליו, שאכפת לו מהקהל ומההבנה של הקהל את החומר, ושהוא מדבר על משהו שמאוד קרוב לליבו. כל אלו מניחים את היסודות לאופן שבו אני הולך להמשיך להאזין לו לאורך כל ההרצאה.

ומהצד השני, קשה להתעלם מהפער בין מה שישראל אורבך אומר לבין מראהו ואופן דיבורו (כלבוטק, החל מדקה 20). הדובר מציג את עצמו כאיש עסקים וטייקון אך נראה ומדבר כמו סהרורי. המסר הסמוי של הדובר מתנגש ומטרפד את המסר המילולי שלו.

הנה כמה רעיונות איך לשלוט במסרים הסמויים שעוברים בהרצאה הבאה שלך:

1. מחוות גוף ושפה

הדבר הבולט ביותר לכולם-פרט-לדובר הוא מחוות הגוף והשפה. אם אתה רוצה לדעת איזה מסרים סמויים אתה מעביר, אולי בלי להתכוון, התחל בהקלטה (עדיף וידאו) של ההרצאות שלך. יום אחרי ההרצאה, שב מול הקלטת עם פנקס. לא לוקח יותר מצפייה או שתיים להגיע לרשימה ארוכה של מסרים סמויים שמועברים דרך שפת הגוף. 
האם אתה מדבר מהר מדי, או לאט מדי ? האם אתה משתמש במחוות ידיים לעתים קרובות מדי ? האם אתה משדר רוגע או חוסר מנוחה ? האם ההרצאה "זורמת" או נתקעת ? 
החשיבות של הביקורתיות היא כמובן לא לגרום לך להרגיש רע, אלא לשים לב למחוות גוף שמעבירות מסר שונה מזה שאתה רוצה להעביר, כדי שתוכל לעבוד על לתקן אותן. 

2. למילים יש משמעות. שווה להשקיע זמן לבחור את הנכונות.

ג'ון השתמש 5 פעמים במילה understand (בהטיות שונות) ועוד 6 פעמים במילה you. הוא רצה להעביר את המסר שאתם הולכים להבין את מה שהוא הולך לדבר עליו, ואני לא חושב שבחירת המילים היתה מקרית. בפעם החמישית שג'ון אומר שאתם הולכים להבין, אתם כבר מתחילים להאמין לו. 
לא פחות חשוב להימנע ממילים לא נכונות, או לצמצם בהן. אם תבחרו מילים מסובכות, יש סיכוי טוב שכולם ילכו לאיבוד מהר מאוד. בחירת מילים נכונה חשובה פי-כמה כשמדובר בהרצאה טכנית. אם תטעו באחת המילים המקצועיות מובטח שבאופן מיידי תאבדו מאזינים.

אז בפעם הבאה שאתם מעבירים הרצאה, זכרו כי האדם היחיד בחדר שעבורו המסרים הסמויים הם אכן סמויים הוא הדובר. כל שאר הנוכחים מבחינים בהם בן רגע. צלמו את עצמכם ונסו לזהות איזה מסרים אתם מעבירים בלי כוונה, ואיזה מסרים קטנים אתם מעבירים שמחזקים את המסר המרכזי. 

יש לכם רעיונות נוספים ? ספרו לי עליהם בתגובות !

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה