יום שבת, 14 בדצמבר 2013

הדבר החשוב ביותר בהרצאה איננו איך לדבר, אלא...

הדבר החשוב ביותר בהרצאה איננו אופן ההעברה, אלא תוכן הדברים עצמם. ואת זה רבים מאתנו שוכחים כשאנו באים לתכנן או להעביר הרצאה. על פניו השיטה נשמעת די פשוטה (וזמן רב גם אני חשבתי שככה זה עובד): תבחר נושא שמעניין אותך, פתח ספר, תסכם את הספר למצגת, תבל בקצת סיפורים מהחיים ויש לך הרצאה. נשמע מוכר ? אם כן, כדאי שתמשיכו לקרוא.

לא משנה על איזה נושא תבחרו לדבר, קיימות שתי גישות שונות שאפשר לקחת בעת בניית ההרצאה. אנו יכולים לקחת את גישת ספר הלימוד, זו שלמדנו בבית הספר ובאוניברסיטה, לפיה יש כמות של חומר שצריך ללמד, ועלינו להעביר את החומר הזה. החומר כתוב בספר הלימוד ובסוף הסמסטר יש מבחן על החומר ולכן המשתתפים צריכים להכיר את התכנים במלואם.
מי שנוקט בגישה זו יגיע מהר מאוד למצגת לא הכי מעניינת. הסיבה היא כמובן לא המצגת. לא משנה כמה תמונות תשימו בשקפים, כמה סיפורים תוסיפו כדי לתבל את העניין או כמה מצחיקים תהיו, בסופו של דבר מיצבתם את עצמכם כבן אדם שמעביר חומר שכתוב בספר הלימוד. הבעייה עם ספר הלימוד היא שלרוב הוא לא רלוונטי. כלומר, הוא בהחלט מכיל חלקים רלוונטיים לכל אחד ולכל זמן, אבל לא כל מה שכתוב בו רלוונטי לכל המשתתפים שלכם בנקודת הזמן הספציפית של ההרצאה.
הגישה של רובנו היום כלפי ספרי לימוד היא אמביוולנטית. מצד אחד אנו מעריכים את חשיבות החומר הכתוב שם, אך מצד שני אנו גם יודעים שכשנצטרך אותו תמיד נוכל לחפש בגוגל. מסיבה זו, רוב החומר שאנו שומעים בהרצאה נשכח דקות ספורות לאחר שההרצאה מסתיימת.

האלטרנטיבה, אם כן, היא לתת השראה. במקום לחפש איך להעביר את החומר שבספר, נסה לחפש מה אפשר לספר להם כדי לעזור להם להתקדם ולחפש את ההמשך בעצמם בספר. הנה כמה רעיונות לתבנית של הרצאה שיכולה להצליח טוב יותר מתבנית ספר הלימוד.

1. לפעמים צריך רק להראות מה אפשרי


כדי שמישהו יעלה על המסלול, הוא קודם צריך להבין למה בכלל לטרוח. התמקדות בתמונה הסופית ובאפשרי עוזרת למשתתפים להבין כמה הם רחוקים מהמקום שבו הם רוצים להיות. תתפלא לשמוע שאת רוב העבודה של לקרוא וללמוד אנשים יודעים לעשות לבד. מוטיבציה זה סיפור אחר לגמרי.

2. לפעמים צריך להראות איך הכל מתחבר יחד


הרבה מאוד הרצאות מתמקדות בתיאור כלי עבודה וטכניקות, כשמה שהמאזינים מעדיפים לשמוע זה איך משלבים את הכל לפתרון אחד כוללני. מכין הרצאה טכנית ? במקום להתמקד ביכולות השונות של שפת התכנות שלך, קח משימה פשוטה ויחד עם הקהל פתרו אותה מהסוף להתחלה. ביצוע מטלה בודדת מהסוף להתחלה (או אינטגרציה של הידע הכתוב בספר) היא הערך המוסף האמיתי שלך בתור מרצה.

3. לפעמים עדיף להתמקד בצעדים הראשונים


כשאנשים פוחדים להתחיל אין שום דבר שיזיז אותם מהמקום. הרצאה שכותרתה ״איך מתחילים לעשות מחקר ביו-רפואי בבית עם ציוד שקונים ברשת?״ שבה תציג למשתתפים את כל האתרים ותהליך הקנייה של הציוד, תפתח יחד אתם את הקופסאות שהגיעו ותראה איך עושים ניסוי קטן ראשון (שאולי אף יראה לך מטופש או בנאלי) שווה הרבה יותר מהרצאה שמתחילה עם כל הכלים ומציגה ניסויים מורכבים יותר.

יש לכם תבניות משלכם להרצאות מעניינות? שתפו בתגובות וכמובן הזמינו אותי לשמוע.

אין תגובות:

פרסום תגובה